מסמך משפטי מיום שני, ט' בניסן א'תסס"ט לשטרות (1158)

תיאור

מסמך משפטי מיום שני, ט' בניסן א'תסס"ט לשטרות (1158). סת אלדלאל בת סעדיה, אלמנתו של אבו עלי יפת בן עלי, מגיעה להסכם עם בנה הבכור אבו סעד לפיו תקבל משני בניה את מוהר האיחור (כתובתה המאוחרת) בסכום של 30 דינרים, ותוותר על נדונייתה ועל דמי מזונותיה בשווי 20 דינרים. מאחר שהבן הצעיר מכארם היה קטין, הסכים אבו סעד עם אמו לשלם לה את חלקו שלו בסך 15 דינרים, ולהפקיד את 15 הדינרים הנוספים עד שמכארם יבגר. או-אז יהיה בידו לפטור אף הוא את אמו משבועת האלמנה, או לחלופין — לאחר שתישבע — לשלם לה את חלקו הן במוהר האיחור והן בנדוניה, כלומר סך של 25 דינרים. בית הדין הורה על חרם סתם בנוכחות האלמנה, משום שנפוצה שמועה כי נעשה שימוש שלא כדין בעיזבון. לפי גויטיין, ספר התורה הוצא מארון הקודש בנוכחות האלמנה, והוכרז חרם כללי נגד כל מי שנטל זהב מן העיזבון, שכן הגיעו לבית הדין שמועות שהמנוח הותיר אחריו זהב שלא ניתן עליו דין וחשבון. יש להעיר כי גויטיין מציין תיארוך שונה — ניסן א'תע"ט לשטרות / מארס 1168. בראש צד רקטו נרשמה שורה ממסמך משפטי בלתי-קשור, שעניינו נישואי הכלה דיאר בת יפת (גרושה) עם החתן אבו [...] בן אברהם הלוי, ככל הנראה משטר כתובה מסביבות 1158. השורה כתובה ישר, באותו כיוון של הטקסט העיקרי. המסמך נכתב בידי מבורך בן נתן.