מסמך משפטי הנוגע למכירת נכס מקרקעין ברובע הקראי

תיאור

מסמך משפטי הנוגע למכירת נכס מקרקעין ברובע הקראי. בעברית. המקום: קהיר. התאריך: יום שני, כ' באב ה'תל"ו (1676 לסה"נ; ולא 1646 לסה"נ, כפי שמצוין במטא-דאטה של "כתיב"). הסופר הוא צפניה זרחיה. המסמך משתרע על פני 91 שורות, ונמנה עם המסמכים המשפטיים הארוכים ביותר מן הגניזה של ראשית העת החדשה. כששים השורות הראשונות מגוללות את שרשרת העסקאות וחלוקות הנכס שקדמו למכירה הנוכחית, כשהמוקדמת ביניהן מתוארכת לשלושים שנה קודם לכן — ו' באייר ה'ת"ד (1644 לסה"נ) — אז עבר הנכס בין בני משפחת באג'ילייר, אל ח'ליפה באג'ילייר ואשתו שמחה בת דוד באג'ילייר (ככל הנראה בני דודים מצד האב). שמחה מוכרת חלק מן הבניין לחיים בן יהודה הלוי צבי — דירה בקומה העליונה ופינת ישיבה קטנה — וכל הצדדים מסכימים על תנאי תשלום שכר הדירה לבעלי הבית המשותפים שלהם (שורות 24–26). חיים ואשתו ג'מילה בת משה אלטורטוס התגרשו לאחר מכן, וג'מילה קיבלה את הנכס הנדון כחלק מסידור כתובתה. לאחר מותה של ג'מילה ירשה את הדירה ואת פינת הישיבה בתה חנונה בת עמנואל אורחה (ככל הנראה ג'מילה נישאה בשנית לאחר גירושיה). חנונה מכרה בסופו של דבר את חכירת המשנה של הנכס בסיוון ה'תל"ג (1673 לסה"נ), אך רכשה אותו מחדש תמורת 1,500 מדין יום אחד לפני הנפקת מסמך זה בשנת 1676 לסה"נ. מטרת המסמך מתבהרת בשורה 60: חנונה ובעלה יצחק חלפון מוכרים מחדש את הדירה ואת פינת הישיבה יום אחד לאחר רכישתן. הקונה הוא משה שומר, המשלם לבני הזוג 1,500 מדין (באופן מפתיע — אותו מחיר עצמו ששולם יום קודם לכן). משה שומר מופיע גם במסמכים אחרים מסוף המאה השבע-עשרה, וכך גם הסופר צפניה זרחיה.