ארבעה עלים רצופים מן ההקדמה לחיבור פילוסופי-פולמוסי אנונימי המגן על התפילה והדת היהודית מפני ביקורתם של מוסלמים

תיאור

ארבעה עלים רצופים מן ההקדמה לחיבור פילוסופי-פולמוסי אנונימי המגן על התפילה והדת היהודית מפני ביקורתם של מוסלמים. כולל את האזכור היחיד הידוע בקטע גניזה של הווזיר הפאטמי יעקוב אבן כלס. לאחר הקדמה מקושטת (דיבאג'ה, מילולית: אריג רקום) המחקה מקרוב את הקדמת סידור רב סעדיה גאון, מספר המחבר כיצד "הווזיר הנעלה יעקוב בן יוסף" (אבן כלס), במג'לס הקבוע שקיים ובו נדונו הדתות בנוכחות אנשי ספרות, מדברי כלאם, פילוסופים ורופאים, הציג תרגום בכתב ערבי של סידור רב סעדיה גאון (כתאב ג'אמע אלצלואת ואלתסאביח), ובעקבותיו הוא והמוסלמים שנאספו שם לעגו לתפילות ולאמונות היהודיות לבושתם של הרבניים והקראים שנכחו במקום. המחבר, שהיה כפי הנראה תלמיד חכם רבני ותלמידו של רב סעדיה גאון, משיב בשבחיהם של דין ישראל וסדר תפילותיו, ומצטט את דברים ד:ו–ח בתפסיר של רב סעדיה גאון. כהן וסומך מציעים כי התיאור מאשש את סיפורו של אבן ח'לכאן על המג'לס של אבן כלס, ואולי אף מתאר את אותו האירוע עצמו. הם גם טוענים כי החלטת המחבר לעמת את הווזיר בפסוקים מן התורה מלמדת כי ראה באבן כלס אדם שעדיין, במובן מסוים, אחראי כלפי מוצאו. הברכה "יאריך האל את מעמדו הרם" הבאה לאחר שם הווזיר מעידה כי אבן כלס היה עדיין בחיים ובתפקידו כאשר חובר החיבור, ומכאן שיש לתארך את הטקסט לשנים 979–991 לספירה. כהן וסומך טוענים כי החיבור נכתב במקורו בכתב ערבי לקהל מוסלמי, וכי העתק זה הוא תעתיק לאותיות עבריות עבור קוראים יהודיים, שיש לתארכו על יסוד פליאוגרפי למאה העשירית או לתחילת המאה האחת עשרה. סדר העלים: ENA 3734.12; ENA 2643.12; ENA 2643.11; ENA 3734.13. שני העלים הראשונים ההדירו ותרגמו כהן וסומך (1990), ותרגום מתוקן נדפס במאמרם משנת 1999 על מג'אלס בין-דתיים במצרים הפאטמית המוקדמת. עלים 3 ו-4 ההדיר ותרגם סומך במאמרו העברי "שרידים של חיבור פולמוסי מגניזת קהיר" (1992).