רשומה משפטית (מס' 73) מתוך פנקס בית דין קראי בקהיר (בדפים 24v–25v)

תיאור

רשומה משפטית (מס' 73) מתוך פנקס בית דין קראי בקהיר (בדפים 24v–25v). התאריך הפותח הוא י"א באייר ה'שכ"ה (1565), אך מושב בית הדין המאוחר ביותר הנזכר בה הוא מכ"ג באייר. תיק סבוך ומפורט הנוגע לשמועות שהתפשטו על אודות התנהגותם של רחל בת עבד אלמעטי אלפולאדי, ראובן ב"ר עבד אלמקצור הכהן הפרנס, ואיש רבני בלתי מזוהה — כאשר חלק מן האירועים התרחשו בליל שני של פסח (כמה שבועות לפני שנרשמה רשומה זו). התיק נפתח בהופעתו של הארון ב"ר עבד אלחק אלמורדי, בעלה של רחל, בפני הדיינים ובני הקהילה במושב בבית שמחה (בית הכנסת דאר סמחה). הוא "מבקש... לדין" (וטלב... לדין) שיינתן, ואז נשבע על עשרת הדברות (אלעשרת דברות). הוא ניצב בפני בית הדין במחלוקת עם הארון ב"ר יוסף אלכורדי, שלטענת הארון ב"ר עבד אלחק השמיע "דיבורי יתר וחסר" על אשתו בנוכחותו של חבר קהילה נוסף, יוסף ב"ר עבד אלכרים אלחואש. הארון ב"ר יוסף אלכורדי מעיד אז ששמע את השמועות מפי הארון ב"ר עבד אללטיף אלחואש וצדקה ב"ר יוסף אלנקאש. צדקה ב"ר יוסף אלנקאש מעיד אז בפני בית הדין על שיחה ששמע בין רחל לבין ראובן ב"ר עבד אלמקצור הכהן הפרנס, שדיברו זה עם זו "בחשכה" באיזשהו מקום ברחוב אלסירגה (זקאק אלסירגה) בליל שני של פסח. חלק ממילות המפתח בעדותו של צדקה אינן ברורות (שורות 14–18), אך הוא שמע את ראובן אומר: "הביאי לי את המחצית שיש לך עתה ואת המחצית מקודם". הדיינים מבקשים מראובן לאשר ולהסביר את הדרישה, והוא מצהיר: "כן, אמרתי לה הביאי לי חצי מבצק הלחם מהפעם הזו והחצי השני מקודם". רשומת בית הדין מציינת אז שראובן עסק ב"הכנת פטירים" (מן צנאע אלפטיר). הסוגיה המשפטית העומדת על הפרק היא ככל הנראה האם התבצעה עסקה בליל שני של פסח — כאשר רחל וראובן מודים בפני בית הדין שהתקיים ביניהם מקח וממכר. הטענה או השמועה השנייה נגד רחל מובאת על ידי הארון ב"ר עבד אללטיף אלחואש, המעיד שהיה בדמוה ונכנס לביתו של בעלה של רחל — שם ראה אנשים משתכרים ואיש רבני ביניהם. בעוד בעלה של רחל "פורט על העוּד ומזמר", מעיד הארון ב"ר עבד אללטיף אלחואש שראה אותה "יושבת לבדה עם האיש הרבני", שהמשיך ו"הניח את ידו על רגלה" (ואלרבאן //יחט// אידה עלי רגלהא). הדיינים שואלים את רחל בעניין, והיא מכחישה את הטענה. אז מתבקשים בני הקהילה הנוכחים למסור עדות פרטנית, ואחדים מהם קוראים להטלת חרם (בעץ מן אלגמאעה קאלו ללדיינים אטלקו חרם). כאן מסתיים הדף הראשון של התיק, ונראה שהדף השני נגזר בכוונה, כאשר לצד הכריכה נותר ניצב דק בלבד. התיק נמשך אל הדף האחרון, ימים אחדים לאחר המושב הראשון של י"א באייר. סביר להניח שהדף החסר או הגזור הכיל חלקים מן המושבים הראשון והשני, שכן החלק המסיים מזכיר מושב שלישי קצר (בלתי מתוארך, ביום חמישי), ואולי מושב רביעי בערב יום חמישי כ"ג באייר. עדים מופיעים בפני בית הדין ומוסרים עדויות נוספות, ולעיתים סותרות. למשל, אבראהים אלפולאדי מעיד (שורות 19–21) שנכנס לביתו של הארון ב"ר עבד אלחק אלמורדי באותו לילה, ראה את המארח הארון פורט על העוּד, אך לא ראה שם את האיש הרבני (ולם ראה אלרבאן). בסופו של דבר, נשבעת רחל שכל הנאמר עליה לגנאי, הן "בדמוה והן במקומות אחרים", אינו אמת. בעלה הארון מעיד בשורות החתימה של הרשומה כי "בליבו הוא שקט ומרגוע" באשר להתנהגות אשתו וכי "אין לו כל ספק בה" (וליס ענדי פיהא לא ריב).