עצומה מאבו אלעלאא בן אבו אלפצ'ל אבן אלענינ'י אל הנגיד

תיאור

עצומה מאבו אלעלאא בן אבו אלפצ'ל אבן אלענינ'י אל הנגיד. ניתן לזהות את הנמען כשמואל בן חנניה (כיהן בשנים 1140–1160) על סמך התארים המופיעים בפנייה ועל סמך העובדה שכלולות בה ברכות לשני בניו. המבקש עצמו מוכר גם מתיק של חמישה קבלות מס גולגולת על שמו, המתפרשות משנות ה-1130 ועד 1150/51. בעצומה הנוכחית מדווח אבו אלעלאא כי הוא עובד בחנות משי (דוכאן קזאזה) יחד עם אומנים מוסלמים, ובהם יהודי שהמיר את דתו לאסלאם (רג'ל פושע), המתנכל לו ומבקש לגרשו מן החנות. לשם כך המומר מעיד עדות שקר נגדו ומאשים אותו בכך שהוא נשבע לשווא בשם המלך. המבקש חפץ לעזוב את מקום עבודתו בעקבות כך, אך נמנע מלעשות זאת משום שהוא חב כסף למעסיקו (מעלם). הוא מבקש מן הנמען להוציא צו לדיינים (אלדיאנין) המתיר לו לפרוע את חובו בתשלומים, שמא ייאסר. גויטיין מוסיף כי המעסיק היה ודאי יהודי אף הוא, שכן אחרת לא הייתה לדייני ישראל סמכות שיפוט עליו. הוא העסיק מוסלמים, יהודי אחד ומומר, ככל הנראה מתוך כוונה לשלוט ביתר קלות בעובדיו, ומטעם זה עצמו ביקש המומר לסלק את היהודי היחיד שנותר. החוזה בין המעסיק לפועל בעל החוב ודאי קבע שעל הפועל לפרוע את מלוא הסכום אם יעזוב את מקום עבודתו — אמצעי שנועד להבטיח שהעובד לא יעזוב בעת פריחה כלכלית. הנגיד, שהיה ראש יהודי האימפריה הפאטמית, שימש בתפקיד חילוני ובדרך כלל לא פסק דין בעצמו, אלא הוציא הוראות לדיינים תוך ציון הרוח שבה יש להכריע בעניין.