Bodl. MS heb. a 3/37

תיאור

עדות שנמסרה בבית הדין היהודי בצור, סביב שנת 1028. דמי השכירות של מתחם בחלב הוקדשו על ידי בעליו, הִלָּה בן יוסף, לבית הכנסת הגדול שבעיר. בניו של הִלָּה, מבורך ומפרג', גרים כעת בצור, והם מצהירים בפני בית הדין כי טענותיו של אדם מסוים מחלב, הטוען שהבית נמכר לו על ידי אביהם, אינן אלא דברי הבל וחסרות יסוד. האחים מדגישים פעמיים את העובדה שמה שהוקדש היה דמי השכירות בלבד, ומתעקשים שהאיש אינו יכול להוכיח את הרכישה משום שאין בידיו כל שטרי קנייה. כוונתם של האחים למכור את הבית הזה ניכרת דייה, אם כי הקטע הרלוונטי בעניין זה ניזוק לרוע המזל. נראה שהם מתעקשים כי הקדשת דמי השכירות נעשתה על תנאי שהיא תתבטל אם היורשים יחליטו למכור את הבית. אילו היה הבית עצמו מוקדש, לא היה מקום ליורשים לדבר על שטרי קנייה, ואף לא היה התיק נידון בבית הדין כלל. כפי שעולה מן הכתוב, הסיפור שמאחורי המסמך הוא ככל הנראה שהמנוח הִלָּה אכן קיבל כסף מן הקונה, אך נפטר לפני שהושלם שטר המכירה. כעת מבקשים היורשים למנוע מן האיש לגבות את דמי השכירות של הבית, כדי שלא ייווצר תקדים משפטי, ולשמור על זכותם למכור את הבית בהזדמנות נוחה. סביר להניח שקהילת חלב טענה כי הבית עצמו הוקדש. אשר לתובע, נראה שנקט בצעדים מסוימים כדי לזכות בחזקה על הבית, אולי בסיוע בית דין מוסלמי. לפנינו אפוא שלושה צדדים המעורבים בפרשה, ובידי כל אחד מהם אינטרס מנוגד. עדות האחים, כפי שנרשמה בידי בית הדין בצור, מובאת לאחר הקדמה מאומתת ארוכה, בסגנון מליצי במיוחד, המהווה את החצי הראשון של המכתב. החלק הראשון של ההקדמה הוא הספד או דברי שבח, ערוכים לפי סדר האלף-בית, לחכמי חלב ולראשם, אב בית הדין ר' יעקב בן יוסף. המכתב נכתב בכתב ידו של שמואל בן משה.

Princeton Geniza Project description: Deposition in the Jewish Court of Tyre, ca. 1028. The rent of a compound in Aleppo has been dedicated by its owner, Hilla b. Joseph, to the Great Synagogue in that city; the sons of Hilla, Mevorakh and Mufarrij, now live in Tyre. They declare before the court that the allegations of a certain man from Aleppo, who claims that the house was sold to him by their father, are vain and unfounded. The brothers insist twice upon the fact that it is the rent that was dedicated. They also insist on the fact that the man cannot prove the purchase, since he holds no deeds of purchase. The intention of the brothers to sell that house is apparent enough, though the relevant passage in this matter has unfortunately been damaged. They seem to be insisting that the dedication of the rent was on condition that it lapses if the heirs decide to sell it. Had the house itself been dedicated, the heirs would not have had a word to say about deeds of purchase nor would the case have been discussed in court at all. As we have it, the story behing the document seems to be that the late Hilla actually received money from the purchaser, but died before the deed of sale had been concluded. The heirs now strive to prevent the man from collecting the rent of the house, in order not to create a legal precedent, and keep the right to sell it at a convenient opportunity. The community of Aleppo probably claimed that the house itself had been dedicated. As to the claimant, he seems to have taken some steps to gain possession of the house, perhaps with the aid of a Muslim court. We have the therefore three parties involved in the case, with conflicting interests. The deposition of the brothers, as recorded by the court in Tyre, is preceded by a lenghty verified introduction, in a very flowery style, which forms the first half of the letter. The first part of the introduction is a eulogy, alphabetically arranged, to the learned people of Aleppo and their leader, the head of the court, R. Yaʿaqov b. Joseph. The letter is written in the hand of Shemuel b. Moshe. (Information from Gil, Documents, pp. 127-128 #2)