חשבון מפורט של הוצאות ושל דרכי כיסויין למען אורח נכבד שחלה

תיאור

חשבון מפורט של הוצאות ושל דרכי כיסויין למען אורח נכבד שחלה. הרשימה כתובה בכתב ידו המובהק של הדיין נתן בן שלמה הכהן, שפעל בבירת מצרים בשנים 1125–1150, אך חתם (כחותם ראשון) על מסמך בצור שבלבנון כבר בשנת 1102 (צור נכבשה בידי הצלבנים בשנת 1124). בעת כתיבת החשבון הזה נראה שהיה כבר זקן וקרוב לוודאי פרש מכהונתו. מרשמים רפואיים שונים נחתמים בהערה: "ארוחה — תרנגולות מבושלות". כיצד הדבר יצא לפועל בפועל מתגלה מן החשבונות היומיים המפרטים את הסכומים שהוצאו למען אורח חולה ואת הסכומים שנאספו לכיסויים, כפי שסוכם כאן. הרשימה מתייחסת לשנים־עשר הימים הראשונים של חודש שבט (ינואר–פברואר), והסכומים נקובים במטבע הכסף דרהם. הוצאות יומיות: לחם — 3/4; בשבת סכום גדול יותר: 7/8 או 1. תרנגולת — 2 1/8, או (על פי רוב) 2 1/2. שיקוי (רפואי) — 1. הוצאה שבועית: שמן חם — 1. הוצאות שנרשמו פעם אחת בלבד: מי ורדים — 3/4; משחה — 1/2; דבש — 1/2; עדשים — 1/4; זעפרן — 1/4; מי נילוס — 1/4. סכומים גדולים יותר הוצאו על תחבושות, צמר גפן, כביסה וגלימה חדשה. המטופל טופל ככל הנראה חינם אין כסף על ידי רופא מטעם הקהילה. ההוצאה כוסתה ממקורות אלה: (א) הכנסות מבית השייך לקהילה; (ב) שש תרומות, כאשר במקרה אחד תרמו הבעל ואשתו — המכונה "ביתו" — בנפרד; (ג) מגבית שנערכה בשני בתי הכנסת של הרבניים בפוסטאט (שהניבה 7 דרהם בלבד); (ד) 1 דינר פחות 1/24 (קיראט), ששוויו באותה עת היה 35 1/2 דרהם, שנתרם על ידי "אדוננו", דהיינו ראש הקהילה היהודית, ככל הנראה רופא החצר רבי שמואל בן חנניה (1140–1159).