מכתב ממוסא בן אבי אלחי, השוהה באלכסנדריה, אל נהראי בן נסים בפוסטאט

תיאור

מכתב ממוסא בן אבי אלחי, השוהה באלכסנדריה, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. בערבית-יהודית. התיארוך שהציע אודוביץ': 28 בנובמבר 1062. הכותב שב זה לא כבר ממסע ארוך בארץ ישראל, שבמהלכו לקה במחלה קשה. הוא ביקר בירושלים והצליח למרות זאת לנהל את עסקיו — רכש מוצרי טקסטיל, שמן, אגוזים ומשי, ואף דאג למשלוחי מטבעות. במכתב הוא מזכיר גם את הזמנים הקשים במצרים ואת הלחץ הכבד שסובלת ממנו הקהילה בטריפולי שבלוב בשל נטל המסים. תרגומו של גויטיין לקטע העוסק במחלה (שורות 5–11 בצד הפנים), בשינויים קלים, הוא: "לא קיבלת ממני מכתב, משום שהתשישות (אלתיאת') לא סרה מגופי מן הרגע שבו יצאתי לדרך. הגעתי לצור, אך לא הצלחתי לעסוק שם במסחר יותר מחמישה ימים, ולאחר מכן הייתי מרותק למיטה (לאזם אלפרש) במשך תשעה־עשר יום. לבסוף העניק לי האל החלמה. המשכתי ליפו, ומשם עליתי לירושלים — יבנה אותה האל — ושוב לא יכולתי לעסוק שם במסחר יותר משמונה ימים, ואחר כך הייתי מרותק למיטה (לאזם אלפרש), סובל מצינה וקדחת (אלברד ואלחמא) במהלך החודש (של הימים הנוראים). בשם האל, לא יכולתי לעלות ברגל אל ההר (הר הזיתים) ביום החג (כ״א בתשרי), אלא נאלצתי לרכוב. השלמתי עם גורלי. אך האל יתעלה ריחם עליי למען שמו והעניק לי בריאות. יכולתי לצאת מן הבית, אך שארית החולשה (או 'המחלה'; בקיית אלצ'עף) עדיין עמי. הנסיעה לתניס, ומשם הביתה, הייתה מסה גדולה שתיאורה יאריך יתר על המידה. אני מהלל את האל אשר הפך את הסוף לטובה והשיבני בשלום". המידע נשען על כרטיס ההערה של גויטיין (מס' 27134) ועל גיל, ממלכת ישמעאל, כרך ג, מס' 449.