מכתב מיוסף בן שמואל אלדאני בפלרמו אל אסמאעיל בן אברהם בדמסיס. החלק הראשון של המכתב עוסק באסון שאירע בים בדרך לסיציליה: ספינה טבעה בין סֻרְת (סירטה) לחַוַּארה בלוב של ימינו. חַוַּארה אינה לֶבְּדָה, בניגוד להצעתו של גויטיין. במאה הי"ג היה נמל חַוַּארה ידוע בשם קַצְר אחמד, ובמאה הט"ז נודע בשם מִסְראתה. לאחר שהכותב הגיע לסיציליה נודע לו שגורש מביתו. בחלק האחר יוסף כותב על אשתו שנותרה עדיין במצרים. הוא כתב לה גט למקרה שלא יוכל לשוב אליה. הוא מוכן למכור את אדמתו וליטול על עצמו את הסיכון לחזור למצרים, כדי לקחת אותה ואת בנם לפלרמו, ובלבד שתישבע שתלך עמו. המידע מבוסס על מהדורתו של גיל.
תרגום לעברית
צד א
מכתבי, אדוני ורבי, יאריך האל את חייך ויתמיד את שלומך ואת אושרך,
לולא שמצאתי יהודי שהיה חייב לי קנטאר של פשתן [...], התפשרתי
עמו על חמישה דנאניר, וקיבלתים ממנו והתכסיתי בהם והצטיידתי, שאם לא כן הייתי אבוד
ונחשף מצבי. הגעתי לסיציליה ומצאתי שאת ביתי הקטן הרס איש
ברקי, והוא בנה אותו, ואני מסוכסך עמו. וחי האל, אין בידי דינר ולא דרהם
להוציא, וגם לא מצאתי כאן את אחי כדי לקחת ממנו ממה שיש לי אצלו. וכבר
שלחתי אליך עשרה רטלים של משי עם חיים בן סעאדי, ושלחתי אליך גם
שישה דנאניר "עיון" (זהב טהור), במניין שישה ורבע. עוד השארתי אצלך שני דנאניר, והשארתי
להם דינר בבית, ואת השמן שלקחתי ממך. ואתה יודע שלצעירה (אשתי)
נותרו עשרה דנאניר ממאוחר כתובתה. היא תמכור את המשי ותגבה אותם, עשרה
דנאניר של מאוחר כתובתה. וכבר כתבתי לה גט מפחדי מפגעי הזמן, ואינני
יודע אם אבוא אליהם בעוד שנתיים או שלוש, כי הארץ נחשקת בידי האויב.
ועוד, שאין בידי דבר. והשטרות שהשארתי אצלך: על אבן אלמנפוח'ה שישה דנאניר
וחצי, ועל יצחק אלקאבסי דינר וחצי, ועל חיים בן גאסוס שלושה קנאטר,
הרבה, מלבד מה שיש לי אצל הגויים – תגבה אותם ויהיו בידך מזונות
לילד. ואני, בכל שנה, אם היא תקבל את הגט, אשלח את המזונות לילד. ואם
היא לא תבחר לקבל את הגט, תדבר עמי, שבתי, במה שראוי, ותשאל אותה
אם היא תיכנס עמי לסיציליה. השבע אותה וכתוב לי על כך, ונמכור את חלקי
ואבוא לקחת אותה עם בני. וחי האל, לא כתבתי לה את הגט מתוך שנאה, אלא
[מ]פחדי מעונש הבורא. בהאל, בהאל, אדוני, על הילד תהיה השגחתך
כפי שאני יודע ממך, ישמרך האל. ואם הנער יגדל ותשימו אותו אצל מלמד,
כתבו לי ל[...] סיציליה. וחי האל, לא היה בידי
בעת הזאת דבר [...] ובעת
צד ב
לשֵיח'י וסידי (=לשיח' שלי ואדוני) אבו אבראהים, מן יוסף בן שמואל המכונה
אסמאעיל בן אברהם, האל שומרו. באלדני. שלום רב. דמסיס, אם ירצה האל.
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Moshe Gil, In the Kingdom of Ishmael (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1997), vol. 2., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.