מכתב מלַבְּרָאט בן משה בן סֻגְ'מָאר, שישב בסוסה, אל אחיו הצעיר אבו זכריא יהודה בן משה בפוסטאט

תיאור

מכתב מלַבְּרָאט בן משה בן סֻגְ'מָאר, שישב בסוסה, אל אחיו הצעיר אבו זכריא יהודה בן משה בפוסטאט. התיארוך: אוגוסט 1056 (לפי גיל). המכתב הארוך הזה רומז לאירועים קשים שהתרחשו בצפון אפריקה ובסיציליה, ובהם פלישת הבדואים (בנו הלאל), חורבן קירואן והמצור על סוסה. לצד זאת מוסר המכתב חדשות משפחתיות על בני סֻגְ'מָאר. לַבְּרָאט פותח בקביעה שהמוות עדיף כעת על החיים (שורות 3–6 בפנים). אמם נפטרה לא מכבר (שורות 9–10 בפנים); לַבְּרָאט שולח נזיפה לאדם בשם אברהם על שנמנע מלשלוח לו מכתב תנחומים (שורות 1–2 בגב). "אני בעת הזאת מותש (או מבולבל, מֻלְתָאת'), נבוך ומלא ספקות. חי אבי, איני יודע מה אני כותב שכן דעתי טרודה. יהי הסוף טוב, בעזרת האל" (שורות 15–16 בפנים). לַבְּרָאט מברך את אחיו על נישואיו לאישה ממשפחה נכבדה בפוסטאט. הוא מבקש מאחיו להעביר את ברכותיו לאבו אל-ח'יר, גיסו החדש, "משום שאין לי לב ואין לי דעת" — כלומר, לַבְּרָאט מדוכא מכדי לכתוב בעצמו (שורות 30–36 בפנים). באותה אמתלה הוא משתמש כדי להסביר את הפסקת התכתובת שלו עם "אל-רַב אל-אג'ל", המורה הנעלה מכולם (שורה 5 בגב). "אני כותב שורות אלה מוכה דמעות" בשל פרידתו מאחיו והיעדר בני סוד קרובים בסוסה (שורות 36–37 בפנים). לַבְּרָאט מתכנן לצאת בקרוב לדרך, אם מזרחה ואם מערבה. אם הנמען חפץ אף הוא לנסוע, מוטב שיבוא אל אל-מהדיה, או לחלופין ילך אל הרִיף וירכוש סחורות לשניהם. "אך בעת הזאת אין לי דעה (רַאְי) ברורה — ההחלטה בידך" (שורות 15–17 בגב). שאר חלקי המכתב עוסקים בענייני מסחר ובדרישות שלום לאנשים במצרים. בין ענייני המסחר יש דיווחים על משלוחים, ובכללם: "הזכרת שהעמסת שלושה (מטענים) על הקַארִבּ של מֻפַרִּג' ואחד על הקַארִבּ של אבן אל-בַּעְבָּאע", וכי הראשון הגיע לטריפולי (שורות 17–18 בפנים); בהמשך המכתב מוסיף לַבְּרָאט: "זה עתה הגיע מכתב מאדוני אבו אל-פַצ'ל יוסף בן ח'לפה ובו נמסר שגם ספינתו הקטנה (לַטִיף) של אבן אל-בַּעְבָּאע הגיעה לטריפולי" (שורות 20–21 בגב). (חלק מהמידע מבוסס על גיל.)