T-S 13G1

תיאור

העתק של תשובת גאון (ייתכן שהיא של רב האי גאון) הכוללת פרטים על בית בוסתנאי ותשובה בנוגע למעמדם של ילדי המשפחה. קיימות שתי גרסאות נוספות של התשובה הזאת, וגרסה זו היא ככל הנראה הקרובה ביותר למקור (על פי המידע אצל גיל). מקרה אחד הראוי לציון נוגע לאגדה על ראש הגולה הראשון בתקופה האסלאמית, בוסתנאי בן כפנאי (בערך 618–670), וצאצאיו. מסופר כי הח'ליפה עומר אבן אלח'טאב (שלט בשנים 634–644) מינה את בוסתנאי לראש הגולה לאחר הכיבוש המוסלמי של האימפריה הסאסאנית. בנוסף, עומר העניק לבוסתנאי שבויה — נסיכה סאסאנית בשם אזאדואר — כשפחה ופילגש. בוסתנאי נשא את אזאדואר לאישה שנייה, והוליד ממנה שלושה בנים. בנים אלה היו בנוסף לשני הבנים הבכורים שהיו לבוסתנאי מאשתו הראשונה, יהודייה. לאחר מותו של בוסתנאי, ערערו הבנים הבכורים על דבר חיי האישות שבין האדון לשפחתו (על פי מחקרו של קרייג פרי על חיי היומיום של העבדות והתפרסותה הגלובלית במצרים של ימי הביניים, 969–1250 לספירה).

Princeton Geniza Project description: Copy of a Gaon’s responsum (might be Rav Hayya Gaon) that includes details about the house of Bustenai and an answer regarding the status of the family’s children. There are two other versions for this answer (one of them is T-S 8 G1). This version is probably the closest to the original. (Information from Gil, Kingdom. Vol. 2, p. 1-3, #1). VMR. "One notable case relates to a legend about the first exilarch (resh galuta) of the Islamic period, Bustanay b. Kafnay (ca. 618–670), and his offspring. It is reported that the Caliph ʿUmar Ibn al-Khaṭṭāb (r. 634–644) appointed Bustanay as exilarch after the Muslim conquest of the Sassanid empire. Additionally, ʿUmar gave Bustanay a captive Sassanid princess named Āzādwār as a slave concubine. Bustanay married Āzādwār as a second wife and had three sons by her. These sons were in addition to the two elder sons Bustanay had by his first wife, a Jew. When Bustanay died, the elder sons challenged the cohabitation between a master and his slave woman" (Craig Perry, The Daily Life of Slavery and the Global Reach of Slavery in Medieval Egypt, 969-1250 CE," PhD Diss, p. 119).