מסמך משפטי. תיארוך: לפני י״ח בשבט ד׳תנ״ה למניין השטרות = ינואר 1144

תיאור

מסמך משפטי. תיארוך: לפני י״ח בשבט ד׳תנ״ה למניין השטרות = ינואר 1144. מקום: אלמחלה (ככל הנראה). הצדדים: נתנאל בן נחמן הלוי וישועה בן יוסף הכהן. העדים: זכאי בן משה, סעדיה בן נתן, ואליהו בן חייא המלמד. לפי תיאורו של גויטיין: המסמך הקצר הזה הוא המחשה מצוינת לדרך שבה נוהל המשפט בעיירת שדה. הדיין היושב־ראש נעזר בזקנים, ושניים מהם חותמים לצדו כדי להשלים את המניין החוקי של בית דין של שלושה. שטר מוסלמי מתקבל כראיה בלא הרבה טרחה. הדיין פוסק על פי הדין היהודי המחמיר ומטיל קנס כבד למקרה של אי־קיום ההתחייבויות. אין רישום להתנגדות מצד בעלי הדין להכרעות הדיין. ישיבות בית הדין מתקיימות בימים שני וחמישי, כמו בבירה. הדיין הוא זכאי בן משה, שהוא גם הכותב והחותם על מסמך משנת 1143, וכן על מסמך נוסף משנת 1147. שני המסמכים האחרים באים גם הם מאלמחלה. משום כך אין ספק כמעט שגם המסמך שלנו — שנכתב בפחות זהירות משני האחרים ואינו כולל את שם מקום ההוצאה — מקורו באלמחלה, כמו המסמכים הקודמים והבאים אחריו בזמן. שלושה סוגי שבועה נזכרים כאן. האחד — שבועה של תורה, כלומר שבועה הנזכרת במקרא, והיא זו שנשבע חייב המודה בחלק מן הסכום הנתבע ממנו על ידי הנושה; השני — שבועה מדרבנן, שנוסדה על ידי חכמי התלמוד, הניתנת על ידי חייב [...] כל התביעה שהוגשה נגדו; לבסוף — "גלגול שבועה", שכל צד יכול להטיל על צד שני שממילא חייב להישבע שבועה חוקית מוכרת.