מכתב מאבו זכרי הכהן שבפוסטאט אל אבו זכרי יחיא בן סֻלַיְמָאן בן אלשאמי בעַידָ'אב. בערבית-יהודית. מתוארך: טבת ד'תמ"ב לשטרות = דצמבר 1140 / ינואר 1141. עוסק בענייני מסחר, ובכללם סחורות כגון קמפור (כאפור), עץ בקם (ברזיל) ולבונה. תיאור בכתב ידו של גויטיין בהערותיו: המכתב מופנה לנמל עַידָ'אב שבחוף מזרח אפריקה, שכן הכותב מבקש מן הנמען לפעול שם (מראש שורה 1 עד גב שורה 7). הוא נשלח מקהיר, שהרי השולח מדווח שאנשים עולים לעַידָ'אב (ראש שורות 6–8), ומצרף רשימת מחירים עם הבקשה לרכוש במקומו של הנמען. המסמך מאלף בכמה בחינות: הוא חושף בפנינו את הרקע שלה"נציג הסוחרים" בקהיר, וכן את זה שבעַידָ'אב. האופן שבו אבו זכרי מבקש מן הנמען להשגיח על הצעיר מֻפַצַ'ל (גב, שורות 7–14) עולה כדי הוראה גמורה, וכך יש לומר גם על הוראתו לטפל בסחורות שניצלו מספינתו של אלדִיבָּאגִ'י (שוליים שורה 6 עד גב שורה 7). באופן דומה מוצאים אנו את הוַכִּיל של עַידָ'אב ממונה על הסחורות שניצלו מספינת אלדיבאג'י, אף שאדם אחר, אַכְּבַּר, קיבל אותן. אכן, הסוחרים הנוגעים בדבר, מוסלמים ויהודים כאחד, הפקידו את המשימה בידי הוַכִּיל. מנגד, מפתיע שהסוחרים המוסלמים ויהודי אחד, נהראי, נאלצו לעשות את הדרך הארוכה והמסוכנת מקהיר לעַידָ'אב כדי לקבל את סחורתם — ככל הנראה מפני שהיו כרוכות בכך כמויות גדולות. במסמך אחר מוצאים אנו את נהראי יוצא מעַידָ'אב בספינתו של אלדיבאג'י, ומכאן שיש להבין שהוא חזר באותה ספינה עצמה. אם הסחורות שניצלו היו פלפל, שרף לכה ועץ בקם, סביר להניח שהאונייה לא טבעה — שהרי במקרה כזה סחורות אלה היו נפגמות — אלא נשבתה בידי שודדי ים ואחר כך נלכדה מחדש, קרוב לוודאי בידי הצי הפאטִמי. מעניין ללמוד מן המכתב (שורה 19 עד שוליים שורה 1) כי סוחר יכול היה ליטול אשראי מן הדִיוַאן, קרי מן השלטון, בעַידָ'אב. אין להניח שלשם כך נצרכה המלצת נציגי הסוחרים, שכן אבו זכרי היה מזכיר במפורש מסמך רלוונטי המצורף לשם כך. הסיבה לזהירות יוצאת הדופן הזאת ברורה: הסחורות המזרחיות נשלחו "en bloc", כאשר חלקו של כל סוחר, הקִסְט, מצוין ברשימה שנמסרה לוַכִּיל. חלק ניכר מן המשלוח אבד (שוליים שורה 7), ומן הסתם לא נתנו הסוחרים אמון בוַכִּיל שיחלק את הנותר בהגינות. זהו היבט חשוב של תפקידו של הוַכִּיל.
תרגום לעברית
צד א
ב
הקדמתי מכתביי אל אדוני השיח'
הנכבד ביותר — יאריך אללה בטוב את חייו ויתמיד
את סיועו, אושרו, שלומו, ברכתו,
רוממותו, חוזקו ותפארתו, וידכא בהשפלה
מבזה את מקנאיו ואויביו, ומחסדי ההצלחה
אל יחסירהו. וכבר פירטתי לך בהם את כל
העניינים והנסיבות, ולא אוסיף דבר מלבד
ריבוי הגעגועים אליך. יקרב אללה את האיחוד
בו במיטב המצבים ובהגשמת התקוות במתת חסדו
וברוב לטפו, כי הוא האחראי לכך והיכול על כך
אם ירצה אללה ברחמיו. וכבר הודעתיך
בהם על כל מחירי הסחורות, כך ש
אין צורך שאחזור עליהם בפניך. אבל אני חפץ שאם
יצא עמך לבּאן (לבונה) ובקּם (עץ ברזיל), תשלחם שיגיעו בעוד מועד
לעונה, שהרי הבקּם הטוב במאה ועשרה דינ'
לחבילה, והלבונה בעשרים דינ'
לקנטאר ועשרה רטלים. ואם אין עמך
דבר, והלבונה מצויה, קח הלוואה מן
שוליים ימניים של צד א
הדיואן
וקנה ממנה,
וכן מעט כאפור (קמפור)
בעשרה דינ' למן (מידת משקל). אולם
המחירים בידי אללה תע'.
ואשר לזולת זאת, כאשר
נפרק להם מה שנפרק
מספינת הדיבאג'י,
הגיע ממנה אל עידאב
ונשאר בסואכן חלק,
ונקצר להם הזמן,
ולקח את היתרה
אבו אלכרם הוכיל,
ושם כל אחד
מהם על חלקו (קסט),
ושם שמואל על
על כולם, וגם
על הקסט (החלק) שלו עצמו.
שוליים עליונים, צד א
הגיעו ידיעות
שפלפל, לכּא ובקם
הגיעו לעיד'אב.
הוכיל תבע אותם,
והם אצלו, והמוסלמים
עולים לתבוע
את הקסט שלהם. גם נהראי
עולה.
ברצוני ש-
צד ב
תתבע את מה ששייך לשמואל מן הקסט, ואל
תתרשל בכך. וכן גם את מה ששייך לזכרי
אלטראבלסי. ואם הוכיל ירצה מסמך משפטי (חג'ה)
עליך המראה שהתחייבת לתבוע את (סחורתו) — עשה זאת,
ואל תחשוש מדבר, שהרי כל הסוחרים
יודעים שהדרהם שהיה ביד שמואל
שלך הוא, ואתה יצאת אתו מעדן. ואיני זקוק
להמריצך לסייע לשיח' מפצ'ל המוסר
את מכתבי זה אליך, ולעמוד לצדו. וכל מה
שתבקש מאבזרי המסע, ואם יש אצלך —
מלא את בקשתו בהם, ושכור עבורו גם
עם מי שאתה יודע שידאג לו. ואם תכתוב לעדן
מכתבים — הודע להם את מעמדו ואת ביתו. ונרצה שמכתביו
יגיעוני, ובהם ידיעה על הטובות שתעשה עמו.
ומסור את מיטב שלומי לכל מי שיצא מחברינו בכארם, במיטב
השלומות.
צד ב, שוליים ימניים
אני שולח לך את מיטב הדרישות בשלום
וגם סלימאן ויצחק בניי
דורשים בשלומך במיטב הדרישות
ואבו אל-חסן ושתי אחיותיו
דורשים בשלומך במיטב הדרישות
וכל בני המשפחה דורשים בשלומך
במיטב הדרישות
ומי שאתה פורש עליו את דאגתך
במיטב הדרישות. ומסלם
ושמואל דורשים בשלומך במיטב
הדרישות. ושלום רב.
טבת אתנ"ב (=1452 למניין השטרות)
צד ב, כתובת
כבוד אדוני השיח' הנכבד ביותר אבו זכרי
יחיי בן סלימאן נ"ע בן אלשאמי, יכתוב אללה את שלומו.
מאת המכיר טובה על חסדיו,
אבו זכרי כהן. שלום.
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של S. D. Goitein, unpublished editions., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.