אחת משלוש טיוטות של מסמך הנוגע להנהגת קהילת אלמחלה בתקופת כהונתו של הנגיד מבורך בן סעדיה (פעיל בשנים 1079–1111). בכתב ידו של הלל בן עלי (פעיל בשנים 1066–1108). מנהיגה הרוחני של קהילת אלמחלה עזב אותם שנתיים קודם לכן, ובעקבות כך, בשבתות ובמועדים, אנשים ישבו תחת השקמים ברחובות במקום לפקוד את בתי הכנסת ולשמוע דרשות. הנגיד מבורך החליט להחזיר את המנהיג הרוחני למקומו, לאחר שהזהיר אותו להתנהל באופן שיהיה מקובל על הקהילה. השווה לטיוטה נוספת השמורה בקטע אחר.
תרגום לעברית
צד א
מעשה שהיה בפנינו אנו בית דין הקבוע בפסטאט
מצרים, הממונים מבי דינא רבה מן כב' גד' ק' מר[ן]
ורבנן אדוננו מבורך אלוף הבינות [חכם ה]י[שיבה]
סנהדרין רבה, שר השרים ונגיד הנגידים ועוז
כל בית ישראל, ירום הודו ויגדל כבודו, בר כג"ק
מר"ן ורבנ"ו סעדיה הרופא שהיה חסיד בדורו,
מנוחתו כבוד: כאשר הגיעו אלינו הידיעות על מצב הקהילה
היקרה והחביבה עלינו השוכנת באלמחלה —
יברכם אלהינו וישמרם ויעזרם וינצרם ויטע ביניהם
אהבה אחוה שלום ורעות ויסיר מ(ביני)הם איבה
וקנאה ושנאה ותחרות ויגן עליהם בהמון רחמיו
וחסדיו — שהקהילה נחלקה ונפרץ בה פרץ,
ורוב חבריה נעשו יושבי קרנות בשבתות ובמועדים,
יושבים רוב הזמן תחת השקמים באותם ימי[ם] בדרכים ובחנויות,
ונטשו את בתי הכנסיות. וזה נמשך משום היעדר מי שידריכם
אל דרך הישר וירתיעם מן הליכה בדרך שאינה נכונה,
ומי שיפקח על מריבותיהם ודיוניהם ויזכיר להם
את האסור והמותר; ונפסק שמיעת דברי תורה והמצוות.
וכאשר הופיעו לפנינו אנשים מאחינו וסיפרו לנו
על כך, אמרו בין השאר כי כל זה נמשך מאז
שכ"ג"ק מ"ר"ו יוסף הלוי החבר, וגו', יצא מקרבם, וכי היה
מונע את מי שיתעסק בדבר זה וכיוצא בו, וכי היו שם קצת מן הציבור
שקיבלו על עצמם, לפי מה שראו [נ]כו[ן] ומתוך שכנוע,
שלא יתחברו עמו לא בהתכנסויות ולא בבית הכנסת. [...] אדוננו ירום הודו
הצטער על כך
שדבר זה נמשך זה שנתיים ימים, ונכתב אליהם מכתב והודיעום מה
שסבלה הוד רוממותו בגלל הפרץ שאירע.
הוא הניח את הדבר ללא טיפול כל אותה תקופה בתקווה שכל עניין ישוב
לתיקונו, שהאמת תראה מעצמה, שתחדל רדיפת התאוות,
ותתבקש דרך הישר ותתייצב ביניהם, ישמור אלוהים כבודם. הוא הביע
את אשר בלבו ואת הסיבה המחייבת את ההחלטה הנזכרת, כדי שיֵעשה בעניין זה
מה שמחייבים הדין והאמת. ואולם דבר מכל זה לא נעשה. וכאשר הופיע
מי שהזכיר כי המהומה נמשכה במקום [ההוא] ובשאר
המקומות, וכי זה מחמת הסרת ידו של הנזכר, ואין ל[נו]
מי שיסייע ביציאה אליהם ויסתום את הפרץ הזה זולת
החבר הנזכר, שכן הוא חרד לדברי אלוהינו ומשתדל
לעורר לקיום המצוות, ואין ראוי להזניח את העניין
יותר מתקופה זו, לא כל שכן עם הפצרתו של מי שדיבר (בעניין).
על כן זימנּוהו והפצרנו בו לתקן את מידותיו, והודענו לו
מהיכן באו עליו הקשיים עם הקבוצה אשר יצא מהם
הדיבור שלא יתחברו אליו, ושזה הי[ה ...]
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Gershon Weiss, "Documents Written by Hillel ben Eli: A Study in the Diplomatics of the Cairo Geniza Documents (MA Thesis)" (PhD diss., n.p., 1967)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.