T-S 20.170

תיאור

מכתב בערבית-יהודית. שריד (החלק הימני התחתון בלבד). תיארוך: סוף המאה האחת-עשרה. המכתב מתאר מהומות קהילתיות ומה שנראה כמרד של פשוטי העם (כגון סנדלרים) באלכסנדריה. בסכסוך מעורבים גם דיין יהודי, קאדי מוסלמי, הרַיִיס, הנגיד מבורך, אבן ג'מאהר (המופיע גם במסמך נוסף), ואבו אל-פרג' אבן אלקאש. במכתב נזכרים אחדים ממנהיגי הקהילה ובני משפחותיהם. בצד הרקטו נעשה שימוש חוזר בקטע מהגדה של פסח, ובו 'הא לחמא' וארבע הקושיות, מנוקד במלואו עם הוראות בערבית-יהודית (ללא ניקוד). מהערותיה של פרנקל: אבן ג'מאהר: בן ג'מיהר נזכר גם בהקשר לסכסוך אחר באלכסנדריה. הוא אחד משני צבעי המשי הסורים שגרמו לפשיטת רגלו של אחיו של שלה בן מבשר. זיהוים של שני האישים מחזק את תיארוך התעודה לסוף המאה האחת-עשרה. סידנא: הכוונה ככל הנראה לנגיד מבורך בן סעדיה. אסכאף: לפי תרגומו של גויטיין, הכוונה לאַסְכָּאף, היינו סנדלר; אולם לפי מבנה המשפט צריכה להיות כאן הצורה אַסַאכִּפָה ברבים: 'מבין הסנדלרים', ולכן יש לתרגם: נחותים, שפלים, מן השורש התנייני כ.פ.פ בבניין העשירי. מקורות נוספים להוראה זו מצויים במילון לערבית-יהודית שמכין פרופ' י' בלאו (תודה לפרופ' ח' בן-שמאי שהעמיד אותי על משמעות זו). אבן אלקאש: משפחה חזקה ומרכזית באלכסנדריה.

Princeton Geniza Project description: Letter in Judaeo-Arabic. Fragment (right lower part only). Dating: Late 11th century. Describing communal strife and what appears to be an uprising of common people (such as cobblers) in Alexandria. The dispute also involved a Jewish judge, a Muslim Judge, the Rayyis, the Nagid Mevorakh, Ibn Jamāhir (appears also in T-S 16.24), and Abū l-Faraj Ibn Alqāsh. Some of the leaders of the community and their families are mentioned in the letter. Reused on recto a portion of the Passover Haggada, including the Ha Laḥma and Four Questions, fully vocalised with Judaeo-Arabic instructions (unvocalised). (Information from Frenkel and CUDL.) T-S NS 225.5 (PGPID 24185) and T-S 20.170 (PGPID 5291) may be related. Frenkel's footnotes: אבן ג'מאהר: בן ג'מיהר נזכר גם בקשר לסכסוך אחר באלכסנדריה. הוא אחד משני צבעי משי הסורים שגרמו לאחיו של שלה בן מבשר פשיטת רגל, ראו TS 16.24 (תעודה מספר 27). זיהוים של השניים מחזק את תארוך התעודה לסוף המאה האחת עשרה. סידנא: הכוונה כנראה לנגיד מבורך בן סעדיה. אסכאף: לפי תרגום גויטיין, הכוונה לאסכאף, סנדלר; אלא שלפי מבנה המשפט צריך להיות כאן אַסַאכִּפָה בצורת הריבוי: 'מבין הסנדלרים', לכן יש לתרגם: נחותים, שפלים, מהשורש התניני כ.פ.פ בבניין עשירי. מקורות נוספים להוראה זו מצויים במילון לערבית יהודית שמכין פרופ' י' בלאו ( אני מודה לפרופ' ח' בן שמאי שהעמידני על מובן זה). אבן אלקאש: משפחה חזקה ומרכזית באלכסנדריה.