T-S 8J25.10

תיאור

מכתב בערבית-יהודית. שריד (החצי התחתון של הצד הקדמי). חלק זה נפתח בדרישות שלום ל"אב ולאם". את החלק הבא תרגם מארק כהן באופן הבא, והוא מבין את המכתב כעדות לכך שמשה בן מבורך (כיהן 1112–1126 לערך) זכה בתואר נגיד עוד בחיי אביו מבורך בן סעדיה (1094–1111): "נשק בשמי את יד אדוננו הנגיד (מבורך). אמור לו שאני, עבדו, מבצע את פקודותיו, ובקש ממנו שיתפלל בעדי. וכן, נשק בשמי את יד אדוננו הנגיד משה — יאריך האל את ימיו — [ואמור] שעבדו מתפלל בעדו ומשתוקק לראותו... שמענו על כוונתו לבוא אל הנמל ושמחנו עד מאוד. ראה אם תוכל לאמת זאת בדברך עמו. אם הדבר נכון, הודיעני מיד מתי הוא מתעתד לצאת לדרך, כדי שאני עצמי לא אצא למסע לפני שהוא ייצא". בצד האחורי יש תוספת בערבית-יהודית המפרטת את הסחורות ומחיריהן שנשלחו עם הנושא אל-ש[יח'] מוסא, ובהן תריאק רפואי (תריאק). בזווית של 180 מעלות מופיעים שרבוטי חשבונות בכתב ערבי המפרטים כמויות באַרטאל. כרטיסיית גויטיין מציינת שלפחות בנקודת זמן מסוימת הוא הבין שהנגיד משה במסמך זה הוא משה בן אברהם השני בן דוד בן אברהם בן משה בן מימון (בניגוד לזיהויו של כהן את הנגיד משה כמשה בן מבורך כ-200 שנה קודם לכן). זיהויו של גויטיין עשוי להיות סביר יותר מבחינה פלאוגרפית (עם זאת, רוב האזכורים של "נגיד משה" בגניזה מתייחסים למשה בן מבורך; וכן, משה הראשון בן מימון מעולם לא נשא בתואר נגיד). בנוסף, המידע במכתב זה עולה בקנה אחד עם מסמך אחר, שבו גילה אמיר עשור (בדצמבר 2021) את ההוכחה הוודאית הראשונה לכך שמשה השני בן מימון נשא בתואר נגיד (ויתרה מזאת, נשא בתואר בחיי נגיד אחר, אביו אברהם השני — כפי שאולי משתקף גם במכתב זה).

Princeton Geniza Project description: Letter in Judaeo-Arabic. Fragment (bottom half of recto). This portion opens with greetings for "the father and the mother." The next portion has been translated by Mark Cohen as follows, who understands this letter as evidence that Moshe b. Mevorakh (in office 1112–ca. 1126) gained the title Nagid even in the lifetime of his father Mevorakh b. Seʿadya (1094–1111): "Kiss on my behalf the hand of our lord the nagid (Mevorakh). Tell him that I, his servant, carry out his orders, and ask him to pray for me. Also, kiss on my behalf the hand of our lord the nagid Moshe—may God lengthen his days—[and say] that his servant prays for him and yearns to see him. . . . We heard of his intention to come to the port and were overjoyed. See if you can corroborate this by speaking to him. If it is true, let me know at once when he is planning to set out, so that I, myself, do not go on a journey before he departs." On verso there is an addendum in Judaeo-Arabic listing the commodities and their prices that were sent with the bearer al-Sh[aykh] Mūsā, including a medicinal theriac (tiryāq). At 180 degrees there are jottings of accounts in Arabic script listing quantities in arṭāl. Goitein's index card indicates that at least at one point in time, he understood the Nagid Moshe in this document to be Moshe b. Avraham II b. David b. Avraham b. Moshe Maimonides (against Cohen's identification of the Nagid Moshe as Moshe b. Mevorakh from 200 years earlier). Goitein's identification may be more plausible on paleographic grounds (however, most references to a "Nagid Moshe" in the Geniza are to Moshe b. Mevorakh; also, Moshe I Maimonides never held the title Nagid). Additionally, the information in this letter is consistent with T-S AS 147.93, a document in which Amir Ashur (in Dec. 2021) discovered the first definitive proof that Moshe II Maimonides held the title Nagid (and moreover, held the title in the lifetime of another Nagid, his father Avraham II, perhaps as in this letter). ASE