מסמך משפטי בכתב ערבי. כמעט שלם (חסר חלק קטן בצד ימין). מתוארך לד'ו אלחג'ה 407 להג'רה, שהוא מאי 1017 לספירה. אישור על פירעון חוב בתשלומים חודשיים במהלך השנה שקדמה לעריכת המסמך. אלחסן בן אלחסין בן ג'עפר אלהאשמי אלח'זיני ואחותו מצד האב מבארכה בת אלחסין בן ג'עפר אלהאשמי אלח'זיני מאשרים את קבלת הסכומים הבאים כפירעונות של חוב מאת אחמד אבן אלסיידי, נציגו של ראש הטאלביים, אבו אלקאסם עלי בן מחמד אלזידי: 479 דינרים עבור חודש רביע ב', 3.5 דינרים עבור ג'מאדא א', 2 ו-1/8 דינרים עבור ג'מאדא ב', 2.5 דינרים עבור רג'ב, 2 ו-1/4 דינרים עבור שעבאן, 5.5 ו-1/8 עבור רמצ'אן, 3 ו-1/4 דינרים עבור שוואל, 1.5 דינרים עבור ד'ו אלקעדה ו-3 דינרים עבור ד'ו אלחג'ה של שנת 407 להג'רה (1017 לספירה), בסך הכול 32 ו-3/4 דינרים. על המסמך חתומים העדים עלי בן אחמד, מחמד בן אחמד בן מחמד בן סאדאן ועבד אלוהאב בן עלי.
תרגום לעברית
[בשם האל הרחמן הרחו]ם, ויברך האל את מוחמד הנביא ובני ביתו ויושיעם.
[אַל-חַסַן בן אַל-חֻסַיְן בן ג'עפר אלהאשמ]י אלח'אזני ואחותו מאביו, מֻבארַכה בת אלחסין בן ג'עפר אלהאשמי אלח'אזני,
[בהיותם צלולים בדעתם] ובגופם, ומעשיהם תקפים, מרצונם ולא באונס ולא בכפייה, הודו ששניהם קיבלו
[מידיו של אַחְמַד בן] אלסַיִּדי, בא כוחו של השריף הנכבד, ראש הנקיבים של הטאלביים, אבו אלקאסם עלי בן מוחמד אלזַיְדי, בעבור
[רַבִּיע ה]אחר של שנת ארבע מאות ושבע — תשעה דינרים; ובעבור ג'ומאדא הראשון — שלושה דינרים וחצי; ובעבור ג'ומאדא
[האחר — שני ד]ינרים ושמינית; ובעבור רג'ב — שני דינרים וחצי; ובעבור שַעְבַּאן — שני דינרים ורבע; ובעבור חודש רמצ'אן — חמישה
[דינרים וחצי] ושמינית; ובעבור שַוַּאל — שלושה דינרים ורבע; ובעבור ד'ו אלקַעְדה — דינר אחד וחצי; ובעבור ד'ו אלחִג'ה של
[שנה זו הנז]כרת לעיל במסמך זה — שלושה דינרים. ובכן היה סך כל מה שקיבלו בתשלומים הללו שנזכרו שלושים ושניים
[דינרים] וחצי דינר ורבע דינר. קיבלו זאת מידו במלואו, שלם ותם, ופטרוהו מכל זה ומצאצאיו ויורשיו וממי שחלה עליו
[שבועה או ע]ל דבר מכך, פטירה תקפה, פטירת קבלה ופירעון מלא. וזאת מכוח חובה תקפה ומחייבת שהכירו לו בה, וההודאה
[הנזכ]רת במסמך זה חייבה אותם בה כלפיו. וערב אַל-חַסַן בן אַלחֻסין בן ג'עפר אלהאשמי אלח'אזני בעבור אחותו
[מֻבַּא]רַכה בת אלחסין בן ג'עפר זו, בהוראתה, לכל תובע דרך ידיו של אחמד בן אלסידי, לכל שיושג ממנה ובגללה
[על פי מה ש]נזכר ותואר במסמך זה, ערבות תקפה, מותרת, חלה עליו ומחייבת אותו. והוא הודה כי הוא בעל יכולת פירעון כשיעור מה שערב
[בזה. ו]העידו על הודאתם בְּמה שבו לאחר שנקרא בפניהם, והם הודו בהבנתו ובידיעתו בהיותם צלולים ומעשיהם תקפים. וזאת
[בחודש ד'ו] אלחג'ה משנת ארבע מאות ושבע.
עדויות
עלי בן אחמד העיד על הודאת המודה בְּמה שבו.
מוחמד בן אחמד בן מוחמד בן סַאדַאן העיד על תקפות
[הודא]ת האיש, שהוא המודה והערב, במה שבו, בתאריכו.
עבד אלוַהַּאב בן עלי העיד
על הודאת האיש המודה בְּמה שבו. תקף.
[...]
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Geoffrey Khan, Arabic Legal and Administrative Documents in the Cambridge Genizah Collections (Cambridge: Cambridge University Press, 1993)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.