תיאור
שטר הודאה (אקראר). מתוארך ליום חמישי, א' באייר ד'תתס"ח / אפריל 1107. יוסף בן יצחק הדיין מודה כי יפרע לפרנס אבו אלעלאא צאעד אלדמשקי, הוא עֻלה בן יוסף הלוי, סך של 10 דינרים במהלך תקופה של שלושה חודשים. בשטר מצוין שתשלומי הפירעון יירשמו בצדו האחורי של המסמך, אך בפועל הצד האחורי נותר ריק. המסמך משתמש בחלק מהניסוחים האופייניים לשטרי אקראר בכתב ערבי, ובכלל זאת הצהרת החייב על הכרתו בחוב — "אנני מקר" — ואחריה תניית רצון סטנדרטית בערבית. עם זאת, בדומה לשטרי הודאה אחרים שיצאו מבתי הדין היהודיים, מבנה הטקסט הוא כשל עדות, והוא נפתח במילה הארמית "שהדותא".
Princeton Geniza Project description: Deed of acknowledgment (iqrār). Dated: Thursday, 1 Iyyar 1418/April 1107. Yosef b. Yiṣḥaq ha-Dayyan acknowledges that he will repay the parnas Abū l-ʿAlāʾ Ṣāʿid al-Dimashqī aka ʿUlla b. Yosef ha-Levi 10 dinars over a period of 3 months. It notes that repayment is to be entered on verso, though in fact verso is blank. The document uses some of the same language as Arabic-script iqrārāt (acknowledgments), e.g., the debtor says that he acknowledges the debt, אנני מקר, followed by a standard Arabic volition clause. However as with other deeds of acknowledgment from the Jewish courts, the text is structured like a testimony, beginning with the Aramaic שהדותא. MR/ASE