מכתב מג'לאל אלדולה בקהיר אל שלמה בן ישי הנשיא המוצולי בבלביס

תיאור

מכתב מג'לאל אלדולה בקהיר אל שלמה בן ישי הנשיא המוצולי בבלביס. בערבית-יהודית. תיארוך משוער: 1240 לספירה בקירוב. הכותב שלח זוג נעליים אדומות מצמר לילדים עם מעמר אלדמשקי, המיועדות לישי בנו של הנמען. הוא מקדיש חלק ניכר מהמכתב לתיאור חי של מחלותיו. "אשר למצבי, אני מודיע לאדונים כי חליתי בשלשול, וסבלתי אותו. כשהתגבר והתרבה, הפך למחלה. רופא טיפל בי, אלרייס סלימאן אלחכים אלפאצ'ל ממשפחת רבנו מנחם (ז"ל). הם רקחו את התרופה בבית רבנו (ז"ל): מדי יום זרעים קלויים וכיוצא באלה, ואפרוח, והוא ביקר אותי לעיתים קרובות. וגם ר' אליה הדיין נהג בנדיבות. כשהחלמתי לאחר ימים אחדים... [חליתי] במה שהיה גרוע מזה... דלקת עיניים בעיני בליל שבת שופטים... צעקת כאב, בעל כורחי, כל הלילה.... יעניש האל את אויביי [במה שנענשתי]. המחלה נודעה ברבים. את מה שסבלתי אי אפשר [לתאר]." בהמשך הוא שולח דרישת שלום לדיין פרחיה ומשבח אותו כדיין המלומד והרב-עוצמה ביותר בארץ. הוא חותם: "אשר לעיני, ערפל וחשכה היו עליה." יש נספח באותו כתב יד אך בגוף שלישי (אולי משום שסופר כתב מכתב זה עבור ג'לאל אלדולה, או שמישהו העתיק אותו מאוחר יותר): "לאחר שכתב מכתב זה, נכנס למרחץ (משמע, הבריא לחלוטין) בכ"ו באלול, אז שמח לבב."