מכתב מנתן בן שמואל החבר בפוסטאט אל פתחיה בן עובדיה הכהן בדמשק

תיאור

מכתב מנתן בן שמואל החבר בפוסטאט אל פתחיה בן עובדיה הכהן בדמשק. כתוב כמעט כולו בעברית מחורזת, ומשפט אחד בשולי צד ורסו הוא ביהודית-ערבית. מתוארך לחשוון ד'תתקנ"ג לשטרות, הוא אוקטובר/נובמבר 1141. נתן קובל על כך שחברו לספסל הלימודים בנעוריו לא כתב אליו זה זמן רב, ומוסר דרישת שלום לבני משפחתו של פתחיה. בניו של נתן — מבורך, סעדיה ויהוסף — מוסרים אף הם את ברכתם. בסיום המכתב מבקש נתן שיישלחו אליו קולמוסים. לפי סיכומו של גויטיין: הדיין נתן בן שמואל החבר שימש מזכיר סניף ישיבת ירושלים בדמשק, אך התלווה אל מצליח גאון כשפתח האחרון סניף קהירי בשנת 1127. במכתבו משנת 1141 מפוסטאט מלין נתן במרירות על הנמען, פתחיהו הכהן — חבר קרוב מנעוריו — ועל שני ידידים נוספים בדמשק, שממנהם לא קיבל מכתבים שנים ארוכות. אמנם באותה שנה הפרידה ממלכת הצלבנים בין דמשק למצרים, אך ידוע כי יהודים ומוסלמים הורשו לעבור בשטח הנוצרי, ואף במכתב עצמו מדווח על הגעתו של איש נכבד מדמשק שנשא אגרת רהוטה אל הנגיד המצרי מאת ידידו של נתן, פתחיהו. נתן אינו מלין על הצלבנים כלל, אלא מאשים את "הזמן": הוא קובל על הזמן הבוגד וחסר הנאמנות, המזלזל בזכויות האחווה ומעכב את צמיחתה, מחליש ומרזה את אהבת הידידים. זהו טבעו מראשיתו — דוחק בלא הרף להפריד, גזלן בוגדני. הוא שינה את יחסיך עמי, ידידי ואהובי, אשר גידלתיך על ברכיי עד שעשיתיך שווה לי במעלה.