עותק או טיוטה של עצומה ביהודית-ערבית. תיארוך: ככל הנראה תחילת המאה השבע-עשרה

תיאור

עותק או טיוטה של עצומה ביהודית-ערבית. תיארוך: ככל הנראה תחילת המאה השבע-עשרה. המסמך קשה להבנה, שכן העמוד הראשון חסר, וכינויי הגוף אינם מוגדרים בבירור. נראה שהוא עוסק בשני אנשים — האחד הוא ד'מי בשם נתן, עני ומדוכא, והנמען (השולטאן?) מתבקש לסייע לו (בשורות 1–3 בפנים ובשורות 5–10 בגב). האחר הוא איש עשיר מאוד המעמיד פני עני על מנת להתחמק מתשלום המגיע לשלטון (מאל אלסלטאן). נראה שהעשיר הוא נשוא המסמך משורה 4 בפנים ועד שורה 4 בגב, ושוב בשורות 11–14 בגב. אביו של נתן היה, ככל הנראה, החוכר של המסים (עאמל) של אלח'צ'רא, ואמו של נתן הותירה ירושה גדולה של 200,000 מדינים, אך נראה שהעשיר שם ידו על הירושה — ובכך רימה בעת ובעונה אחת את השלטון והותיר את נתן מחוסר כול. בעבר הצליחו "אדוננו" חאפז אחמד באשא / חאפט' אחמד באשא (מושל מצרים 1590–1594), ומאוחר יותר "אדוננו" ח'צר באשא / ח'צ'ר באשא (מושל מצרים 1598–1601) להוציא מן האיש הזה סכומי כסף. שני המושלים מתוארים, כפי הנראה, כווזירים ("X אלוזיר"). המסמך ממשיך ומתאר את מקורות עושרו של האיש ושל בני משפחתו ומקורביו. בגב המסמך (שורות 7–8) נאמר שיש לסייע לעני משום שהוא מבקש "לצאת מדת הכופרים" ולהתאסלם ל"אסלאם הנעלה" (אלאסלאם אלשריף). הנמען מתבקש להוציא צו לוואלי "לחתום את בית" העשיר ולעצור את בני משפחתו ומקורביו כדי להבטיח את כספי השלטון. הביטוי "אלאסלאם אלשריף" מרמז כי או שהשולח והנמען שניהם יהודים שהתאסלמו (שכן זהו מסמך ביהודית-ערבית), או — וזו האפשרות הסבירה יותר — שמדובר בהעתקה או בטיוטה שהכין סופר יהודי מעצומה ערבית שנכתבה בידי מוסלמי. אפשרות נוספת היא שהמסמך המקורי היה עצומה בטורקית עות'מאנית, וכאן הוא מתורגם או מתומצת לערבית; הצירוף בייורך שריפ̇ = بويورڭ شريف = buyurun (khaṭṭ-ı) şerîf שבשורה 11 בגב מעניין במיוחד, שכן המילה המרכזית בו טורקית ולא ערבית. עם זאת, קיים ספק ממשי אם בייורך אכן מייצג פועל מוטה "buyurun", שכן צירוף כזה אינו מופיע במסמכים עות'מאניים (המידע נמסר באדיבות ג'יין הת'אוויי וכריס וייטהד).