רישום משפטי של ירושה, שנערך בבית דינו של רבי לוי בן חביב בירושלים בספטמבר 1532 (ג' בתשרי ה'רצ"ג)

תיאור

רישום משפטי של ירושה, שנערך בבית דינו של רבי לוי בן חביב בירושלים בספטמבר 1532 (ג' בתשרי ה'רצ"ג), בעניין עיזבונה של המנוחה נצר בת אליהו בן עבד אלוַלי מלמד, אלמנתו של ר' פֻהַיד המכונה בראבַּכּ (?), שנפטרה בלא יורשים ישירים. אחיינה, עבד אלכּאפי בן סלימאן החזן — שאמו ט'ריפה הייתה אחותה של נצר — הציג ייפוי כוח שנערך בפוסטאט במאי 1532 (ז' בסיוון ה'רצ"ב) בעדותם של יוסף אבוהב ויוסף בן דוד מורנו, המסמיך אותו לתבוע את סכום הירושה שהוצו לו (בהמשך המסמך מתברר כי דודתו הורישה לאמו ט'ריפה ולבני משפחתה שני שלישים מלאים מן העיזבון, ואילו השליש הנותר נועד לאחותם השנייה רבקה ולבני משפחתה). עבד אלכּאפי הגיש תביעה נגד שמואל הלוי בן שלמה הלוי, המכונה שמואל כּלַח, שהיה האפוטרופוס והמוציא לפועל של העיזבון, כדי לקבל את חלקו בירושה. שמואל טען מצדו כי כבר שלח סכום מספק מן הכסף אל דוד חבריא (?), שהיה אמור להעביר חלק ממנו לאשתו רבקה בת זֻבַּידה (אחותה השנייה של נצר) ולתת את היתרה לעבד אלכּאפי — אך זה האחרון לא קיבל פרוטה. שמואל השיב כי לא נותר די כסף בעיזבון כדי לשלם לעבד אלכּאפי את חלקו (ואת חלקי אמו ואחיו), אך יהיה די והותר אם ישלים את ההפרש ברכוש, בתכשיטים ובבגדים. המסמך ממשיך על פני כמאה שורות נוספות, ומפרט את כל המטבעות במטבעותיהם השונים ששמואל מסר לעבד אלכּאפי, לצד כל התכשיטים, הבגדים והחפצים האחרים (עם מצאי מפורט של 70 פריטים, רובם בגדים, המופיע ברשימה נפרדת בעמוד שממול). עם זאת, חלק מן הפריטים נועדו לדוד חבריא, והתכשיטים במיוחד הונחו בשקית שנחתמה בחותם עובדיה כהן, ועבד אלכּאפי נשבע שלא לפותחה עד שיוכלו השניים לעבור עליה יחדיו בפוסטאט תחת פיקוחו של שמואל הלוי בן חכּים. בין המטבעות המוזכרים נמנים פרחים שולליים של זהב ופרחים אברהמיים של זהב — מטבעות שהוטבעו במטבעות של רבי יצחק שולל ושל אברהם קסטרו בהתאמה. המידע ברובו על פי תיאורו של אברהם דוד.