רישומי בית דין. הרישום הראשון בכתב ידו של חלפון בן מנשה. הוא מתחיל בצד ורסו ונמשך אל הדף הימני של רקטו. ברכות בן עמרם הכהן (מוכר גם ממקורות נוספים), סוכנה של סת אלפח'ר בת עמרם הלוי, תובע את עלי בן אליה החבר (מוכר גם הוא ממקורות נוספים) בעניין רכישה מוקדמת של שפחה. סת אלפח'ר קנתה את השפחה מכ'ֻלה בת יוסף הכהן, אשתו של עלי, תמורת עשרה דינרים. לאחר מכן נודע לה על מומים שלא נחשפו בשעת המכירה (בשונה מן המום שבעין השפחה, שכן פורט בעת המקח). כשעלי ואשתו כ'ֻלה נשאלים על כך, טוען עלי שסת אלפח'ר כלל לא קנתה את השפחה, ושהקונה האמיתי היה בעלה של סת אלפח', אבו אלפרג' ישועה בן יאשיה (מוכר ממסמכים רבים אחרים). בית הדין מבקש לראות את שטר המכר. עלי ואשתו מביאים את המסמך המבוקש, ובו אין ישועה מוזכר כלל, ומתברר ממנו שהמכירה נעשתה בין שתי הנשים. אז שואל בית הדין את ברכות אם בירר עם אשתו האם קיבלה על עצמה "אלדח'ול תחת אלעיוב" (ככל הנראה קבלה גורפת של כל המומים, גם אלו שלא פורטו), והוא משיב שהיא אמרה שלא קיבלה תנאי זה. אדרבה, היא שמעה מ"סת" שלה (אמה?) ומן המתווכת (אלדלאלה) שלשפחה זו יש רק מום [...] ולא יותר. יש כאן פער קטן בטקסט. כשהרישום מתחדש ברקטו, מוזכר התאריך ו' חשוון 1446 לשטרות = 25 באוקטובר 1134. עלי ממשיך לטעון שלא לו ולא לאשתו היו עסקים עם סת אלפח'ר, אלא רק עם בעלה ישועה; שהמתווכת שעמדה ביניהם (אלד'י כאנת ספירה בינהמא) היא זו שקיבלה את הכסף; שהתשלום שולם על ידי ישועה; שהם לא מנו (יעדדו?) את המומים אלא זו הייתה "ביע ג'לב" מוחלטת (מטלק); ושבשעת המכר גם נערך קניין מישועה שבו הודה שהוא הקונה ולא אשתו, ושהוא הערב לעסקה (צ'אמן אלדרך). הרישום מסתיים כאן, נכתב "באותו תאריך ממש" (כנראה התאריך שנזכר לעיל), וחתום בידי חלפון בן מנשה הלוי, יוסף בן יפת הלוי, ונתן בן שלמה הכהן. הרישום השני נמצא בדף השמאלי של רקטו, כתוב בזווית של 180 מעלות ביחס לרישום שממולו. הוא בכתב ידו של סופר אחר (כנראה מוכר גם הוא) ועוסק באותה פרשה: "השפחה שנמכרה לאשת ישועה." זוהי עדות של העדים שהיו נוכחים בעת שאשת עלי (= כ'ֻלה) מכרה את השפחה. משולם התלמיד מצהיר שהוא בטוח לחלוטין שהוא "קנה" מ"בעלה" (=ישועה) שהוא היה הערב למכירה. אלא שכעבור ימים מספר הכחיש ישועה שהיה ערב (בהתאם למה שנכתב בשטר המכר). גם העד השני (בנוסף למשולם) נשאל על הערבות (כלומר אם ישועה היה הערב או לא), והוא השיב אף הוא "כן... ובעלה של המוכרת (=עלי) לא דרש זאת ממנו, וכשהלכנו, אשת ישועה (=סת אלפח'ר) לא הייתה נוכחת, ולא היינו עדים לדבר בכל הנוגע אליה." העמוד מסתיים כאן, אין חתימות, וייתכן שהרישום המשיך במקור בדף אחר.