T-S Ar.39.425

תיאור

מכתב בטורקית עות'מאנית הממוען לסלמון [אל-אסכנדראני] מאת פרוויז אע'א. המכתב מתוארך לפי החותם שעל הצד האחורי לשנת 1030 לה'ג'רה (1620/21 לספירה). במבוא למהדורתה מציינת ג'יין הת'אווי כי מדובר במכתב המלצה פשוט מאת פרוויז אע'א, שחותמו על גב המסמך נושא ככל הנראה את התאריך 1030, ומכאן שהמכתב חובר בשנת 1621 לספירה או זמן קצר לאחריה. פרוויז מבקש מסלמון לדאוג לענייניו של נושא המכתב, מפקד הפלוגה (סר בולוכ או בולוכבאשי) מנצור, הנמצא בדרכו אל "הכעבה הנכבדה" — ככל הנראה לשם ביצוע ה'עומרה, עליית הרגל שניתן לקיימה בכל עת בשנה. פרוויז עצמו הוא בבירור קצין בכיר ברגימנט, ואם הוא שולח אדם לאלכסנדריה בדרכו למכה, הרי שהוא עצמו ממוקם צפונית או מערבית לאלכסנדריה, ואולי אף בבירת האימפריה. נימת הפנייה שלו אל סלמון מבהירה כי לכל מי שעבר דרך אלכסנדריה, מנהל המכס היה איש קשר רב-ערך. תכונה בולטת במיוחד במכתב זה היא הדגשת הזיקה לעיר המוצא המשותפת: פרוויז מתעקש שסלמון חייב לסייע למנצור משום ששניהם בני אלכסנדריה. השם מנצור אינו נפוץ בקרב אנשי צבא מהאזורים המרכזיים של האימפריה העות'מאנית, ואם מנצור זה הוא דובר ערבית כשפת אם יליד אלכסנדריה, הרי שהוא מהווה דוגמה נדירה ביותר לערבי שהצטרף לצבא העות'מאני והגיע לדרגת קצונה בינונית.

Princeton Geniza Project description: Letter in Ottoman Turkish addressed to Salmūn [al-Iskandarānī] from Pervīz Ağa. Dated in the verso seal: 1030 AH (1620/21 CE). In the introduction to her edition, Jane Hathaway notes that this is: "a straightforward letter of introduction from one Pervīz Agha, whose seal, on the document’s verso, appears to bear the date 1030, implying that the letter was composed in or shortly after 1621 CE. Pervīz asks Salmūn to look out for the interests of the bearer, the divisional commander (ser bölük, or bölükbaşı) Manṣūr, who is on his way to ‘the noble Kaʿba’, probably meaning that he is undertaking the ʿumra, the pilgrimage that can be performed at any time of year.... Pervīz himself is clearly a high regimental officer, and if he is sending someone to Alexandria en route to Mecca, he himself must be located north or west of Al- exandria, possibly even in the imperial capital. The tone of his appeal to Salmūn makes it clear that for anyone passing through Alexandria, the customs director was an invaluable contact. Perhaps the most noteworthy feature of this letter is its emphasis on hometown ties: Pervīz insists that Salmūn must help Manṣūr because they both come from Alexandria. Manṣūr is not a common name among military personnel from the Ottoman central lands, and if this Manṣūr is a native Arabic-speaker from Alexandria, then he represents an exceedingly rare instance of an Arab joining the Ottoman military and rising to mid-level officer rank." (Hathaway, Ottoman-Era Documents from the Cairo Genizah, 128-129)