מכתב בטורקית עות'מאנית. תיארוך: 1594–1689 לספירה, על סמך הספרות הקריאות 10[..] להיג'רה

תיאור

מכתב בטורקית עות'מאנית. תיארוך: 1594–1689 לספירה, על סמך הספרות הקריאות 10[..] להיג'רה, אך ככל הנראה סמוך לתחילת טווח זה. במבוא למהדורתה מציינת ג'יין הת'אווי כי המכתב עוסק במאבק על זכויות גביית המכס בדמיאט, בהקשר של העברת מס המנחה הידוע בשם "מאל-י מירי" (māl-i mīrī) — המס השנתי ששילמה מצרים לאיסטנבול, ואשר נשלח בדרך כלל דרך דמיאט ואלכסנדריה. המכתב כתוב בכתב יד חפוז למדי על גיליון נייר קרוע בפינותיו השמאלית והימנית העליונות, שוליו מתפוררים, קצהו השמאלי מוכתם וימינו מרוח, והדיו דהתה במידה ניכרת. מכיוון שהכתיבה משתרעת עד לקצוות הדף, למעט בחלקו העליון, תכונות אלה מקשות עוד יותר על הקריאה. המחבר הוא ככל הנראה אחמד אבן יוסף, שחותמו — הקריא בחלקו — מופיע בגב המסמך. נראה שהוא סוכן של חוכר המסים החדש שמונה זה עתה (בטורקית עות'מאנית: mültezim; בערבית: multazim), ואליו המכתב ממוען. חוכר המסים, אם כן, עדיין לא הגיע לדמיאט, וייתכן שהוא שוהה בקהיר. אחמד פונה במכתבו לחוכר מכס זה, שאותו הוא מכנה "צ'אווש ביי אפנדים חצ'רתלרי" (Çavuş Bey efendim ḥażretleri) — שרשרת תארים שעל פני הדברים נראית בלתי סבירה, אך רובה הגיונית בהקשר של סוף המאה השש-עשרה או ראשית המאה השבע-עשרה. הנבל של המסמך הוא אדם בשם חוסאם ראיס (Ḥusām Reʾīs), המנהל הקודם של פעולות המכס בדמיאט, אשר על פי הנרמז במכתב אינו מתיר לסוכני מחליפו לבצע את עבודתם. אף שכותב המכתב מתייחס אל הצ'אווש כאל mültezim ומרמז שחוסאם ראיס קדם לו כמחזיק ה-iltizām, הוא ממשיך ומספר על מסירת ה-iltizām לאישה בשם חורייה (Ḥūrīya), "סורקת" — ככל הנראה של פשתן, שגדל בשפע בכפרי מצרים. בלב תלונתו של הכותב כנגד חוסאם ראיס עומד המשלוח בזמן של ה"מאל-י מירי" לאיסטנבול, שעליו נשאו מנהלי המכס של נמלי הים התיכון חלק לא-פרופורציונלי מן האחריות. הכותב מאשים את חוסאם ראיס בעיכוב ה"מאל-י מירי" בכך שסירב להעביר את חשבונותיו לנציגי מחליפו, והתערב בהקצאות פיסקאליות מקומיות שהיו חיוניות לאיסוף האספקה ולמשלוחה.