מסמך משפטי. רישום בית דין (העתק). המסמך עוסק בהסדרת חשבון בין אבו אלמפצ'ל נתנאל בן יפת לבין אבו אלחסן טוביה בן אברהם הלוי. נתנאל הציג בבית הדין מסמך מאושר שבו נקבע כי טוביה חייב לו 65 דינרים. טוביה טען מנגד כי שלח את הסכום בסחורות שונות — 15 ליטראות משי בשווי 15 דירהם, בשמים בשווי 15 דינרים, וכן מרקחת כאבולי (מרקחת של הַרְדִּי כאבולי), בתוספת 10 דינרים במזומן — באמצעות הסוכן אבו אלפרג', על מנת שיימכרו בתוניסיה. אין זה ברור אם 65 הדינרים הם חשבון שותפות או חוב שטוביה חב לנתנאל. עם זאת, העובדה שהסחורות נשלחו למכירה בתוניסיה (ראו T-S 8J4.9) מלמדת שלטוביה עניין כלכלי במכירה. בהפקידם את הכספים בידי אבו אלפרג', כרתו נתנאל וטוביה מעין הסכם שותפות לשם פירעון חובו של טוביה. ליברמן משער שאבו אלפרג' אלוכיל הנזכר כאן עשוי להיות אבו אלפרג' ישועה בן אסמאעיל אלמגרבי, סוחר תוניסאי ידוע מסוף המאה ה-11 (ראו T-S 12.566, PGPID 3181; ו-T-S 10J20.7, PGPID 2953). קיימת גם טיוטה של המסמך הזה (ראו T-S 8J4.9, PGPID 2128).
תרגום לעברית
צד א
מר נתנאל בר מ' יפת נ"ע התייצב בבית הדין והציג שטר
מוחזק בנאמנות והתראה, שסכום קרנו שישים ו[חמישה]
דינ' המגיעים ממר טוביה הלוי. שאל בית הדין את מר טוביה
על כך, וזה השיב: "קיבל ממני מתוך שטר זה עשרה דנ' (דינרים)
בשני תשלומים, וכן 15 רטלים משי בשווי 15 דינ', ושני מנים וחצי
עביר (חומר בושם) בשווי 15 דינ' נוספים. כל זה נשאר אצלו ללילה
ובבוקר חזר אלי, אך הוא דרש ממני עוד, על דרך הפשרה
עבור חמישה מנים נוספים של תמצית כאבלי (סוג בושם) ויתרת נכסי השטר,
שסכומם 25 דינ'. נתתי לו לשם כך צנצנת חמאה
במשקל 25 אוקיות (יחידת משקל), שנשארה אצלו עד שקרב מועד נסיעתו של
אבו אלפרג' הוכיל (הסוכן). הסכמנו כולנו יחד
לשלוח את החמאה עם הוכיל הנזכר, בתנאי שכאשר
יחזור, בעזרת ה', יקבל את יתרת המגיע לו,
ואני עצמי אקבל את יתרת מחירה". אז שאל בית הדין את מר ור' נתנאל על כך
וזה השיב: "אשר לעשרה דנ' שהזכיר – לא הגיעו אלי
מנכסי שטר זה במזומן אלא 3 דנ' ורבע ושישית. ואשר
למשי ולעביר ולכאבלי – אין זה נכון שקיבלתים
במשקל המלא, והמשקלות שהזכיר של המשי והעביר
אינם נכונים, שכן שקלתי אותם בעת שקיבלם, ומצאתי
את העביר שני מנים ו-45 דרהם, ואת המשי 14 רטלים ורבע
וחמישה דרהם, והכאבלי נותר כמות שהוא. ואשר לחמאה
שהזכיר – אכן הסכים עמי בעניין שיגורה,
שילחנו חלק ממנה עם אבו אלפרג' הוכיל". אז הביאו אל בית הדין לגבי מה שטען
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Phillip Ackerman-Lieberman, "A Partnership Culture: Jewish Economic and Social Life Seen Through the Legal Documents of the Cairo Geniza" (PhD diss., Princeton University, 2007)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.