מסמך משפטי על פירוק שותפות. מתוארך לשנת 1152, מפוסטאט, תחת סמכותו של הנגיד שמואל בן חנניה. הבה אלאבזארי בן אבו אסחאק אלתווזי ואבו אלפצ'איל יעקוב אלרפאא משחררים זה את זה מן השותפות שביניהם, כאשר הבה נותר חייב לאבו אלפצ'איל שישה דינרים, שייפרעו לפי לוח תשלומים שנקבע. פירוק השותפות גם מותיר את שני השותפים כשהם משיבים חוב, כפי הנראה, למשקיע שלהם אבו אלחסן אבן אלערס: הבה ישלם 60–70 דינרים ואבו אלפצ'איל ישלם 13 דינרים. עניין מעניין הוא שכל אחד מן השותפים נותר עם חוב נפרד לאבו אלחסן, המובחן מנכסי שותפו; כלומר, לאחר הפירוק אין הצדדים חבים עוד יחד־ולחוד אפילו על חובות שנצברו במהלך חיי השותפות. המידע מתבסס על מאמרו של ליברמן "A Partnership Culture", על ספרו של יעקב מאן על יהודי מצרים וארץ ישראל תחת הח'ליפים הפאטמים, ועל כרטיסיות המחקר של גויטיין.
תרגום לעברית
צד א
שהדותא דהות באנפנא אנן שהדי דחתמות ידנא לתתא סוף שטרא דנן. כך היה: בעשור
הראשון של חודש שבט שנת אלפא וארבע מאה ותלתא ושתין שנין לשטרות, בפסטאט
מצרים היושבת על נהר הנילוס, תחת רשותו של אדוננו שמואל הנגיד הגדול יהי שמו
לעולם, התייצבו לפנינו אנו העדים החתומים למטה, השיח' הבה אלאבזארי בן השיח' אבו
אסחאק אלתוזי נ"ע ואבו אלפצאיל בן יעקוב אלרפא שותפו, וביקשו מכולנו להעיד על
עצמם, שהם נפרדו מן השותפות (שרכה) שהייתה ביניהם היפרדות מלאה
וגמורה, ולא נותרה ביניהם מעאמלה (עסק משותף) כלל, ולא נותרה לאחד מהם על חברו בשותפות
הזאת שום זיקה, ולא ... ולא נותר לאחד מהם אצל האחר דבר כלל, לא ממון ולא סחורה,
פרט למה שיפורט להלן, והוא: שהבה בן אבו אסחאק אלתוזי הנזכר הודה בפנינו
אנו העדים החתומים למטה, הודאה גמורה, שיש עליו ובחזקתו ובאחריותו ובידו וברשותו
החופשית, השייך לפצאיל שהיה שותפו הנזכר לעיל, מן המטבע הטוב, השקול, המצרי,
המדויק, שישה דינרי זהב עין, מתקאלים ומשקלם מצרי, טובים וכשרים, דינא לאזמא
וחקא ואגבא, חוב גמור ומלוה זקופה עליו ועל יורשיו אחריו, לפצאיל זה וליורשיו
אחריו, בתקיפים שבתנאי האחריות, ובמה שהוא ברשותו, כמו שכ[תבו]
רבותינו ז"ל במקרים כאלה. וששת הדינרים הללו הם עבור [...] [הראשון] [...]
משארית קרן הכסף, והוא ישלם לפצאיל בן יעק[וב ...]
בעשור הראשון של חודש שבט 1463 שני דינרים, וישלם [...]
בסוף שבט הנזכר של שנת 1463 ... בסוף שבט [...]
ששת הדינרים, הדרהם היחיד. וקיבל גם כן הבה הנזכר [...]
נכסים חופשיים לשיח' אבו אלחסן הידוע כאבן אלערס, בסך הכל //הכל// 63 [...]
ועל שותפו פצאיל בן יעקוב שלושה עשר דינרים [...]
נכסיו, וממה שהוא מחזיק לבדו בלא פצאיל שהיה שותפו, ו[...]
ואני כבר שחררתי את פצאיל הנזכר מכל השותפים במעאמלה ומן [...]
ומשאר הזיקות והתביעות שהיו לו עליו בש[ותפות הזאת ... מימות עולם]
ועד עכשיו, שחרור גמור ומלא. והוא גם כן מינה ל[...]
את הטס ואת שראבייה הנחושת (כלי משקה) שהם משכון אצלו בידו, על סכום שש[ת הדינרים ...]
וייפרע מדמיהם את מלוא ששת הדינרים הללו במלואם [...]
יישאר לו אצלו מהם בתשלום אחד, כאשר יעבור חודש שבט הנזכר ... אצלו מן
ששת הדינרים הללו, ואף לא דרהם יחיד. וקנינו אנן העדים מן הבה זה על כל מה שנזכר לעיל
בכתב הזה, מן החוב ומזולתו, בקנין שלם בלפט מעכשיו ברצוא בלי אונס כלל בביטול
כל מודעין ותנאין, תם. וקנינו
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Phillip Ackerman-Lieberman, "A Partnership Culture: Jewish Economic and Social Life Seen Through the Legal Documents of the Cairo Geniza" (PhD diss., Princeton University, 2007)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.