מכתב מעמרם הכהן בן אהרן, בדמשק, כנראה לחמיו צדוק בן יאשיהו, בצור
UPenn E 16516
Penn
📜אין תצלום זמין
תצלומים: זכויות היוצרים שמורות למוסד המחזיק — ראו תנאי השימוש באתר הספרייה הדיגיטלית
סוג מסמך
מכתב
שפה ראשית
יהודית-ערבית
מקום מוצא
Damascus
יעד
Tyre
ספרייה
Penn
אוסף
Penn
אזכורים
Ascalon, Sidon
תיאור
מכתב מעמרם הכהן בן אהרן, בדמשק, כנראה לחמיו צדוק בן יאשיהו, בצור. תאריך: כ-1093 לספירה.
תרגום לעברית
כבר יודע בוחן ליבות וכליות שלא הייתה כוונתי הפנימית לשהות בדמשק אלא לתקופה קצרה, כנגד מה שיגיע לי
מן הקהל נטרינון רחמ' ממה שהקב"ה יזמן, ואשוב. אך הקהל היה עסוק בשבויים הרבים, ועניני נדחה למשך
ארבעה חודשים, עד שקיבלתי מנכבדיהם דבר ממועט. הייתי כבר לווה בדמשק מעט ושלחתי לילדים
והעברתי להם ראשון ראשון, עד שהגיעה הידיעה על מה שתואר בה מדוחק המחיר וריבוי הצורך שאנשינו שרויים בו
וחל בזמן זה הסכסוך יחד עם טרדת ליבו של הדרת אדוננו ירום הודו, עד שכלה כל מה שהתקבל, וסכומו כשנים־עשר
דינאר, ונשארתי יושב ואובד, איש מחברינו אינו תומך בי אלא אחדים במעט שהם מסייעים לי בו. הגיע אלי שבני מרג'א יצא
[אל] צידא, ושאמו החזירה אותו על ידי שליח מיוחד שהלך רגלית מצידא לצור ביום שישי בקור ובחורף
אז התרגזתי ואחזה בי מרירות ונשבעתי בשבועה שלא אכנס לעולם לצור, או שהיא תסדר את הוצאתו אלי לדמשק
ואם לא תעשה דבר זה אגרשנה. שהותי בדמשק התארכה, הו לחודשים, בודד, אין לי אלא רחמי אללה ומי שירחם עלי
במעט שאינו מספיק אפילו לי לבדי, או שאכתוב (מכתבי בקשה) עבור סכום פעוט ובזוי. התמסרתי לצום המתמיד וללון בלא אוכל, ולוקח מפי
עבור הילדים, עד שלא נשאר לא מי שיזמין ממני כתיבה ולא זולת זאת, ואין ביכולתי לשוב בגלל השבועה, ומפני שאיני
יכול להרשות לעצמי שכירת בהמה, ובוודאי לא לזולתה עבור ששה מבני המשפחה, ולא נשאר מה שאמכור ולא צידה שאשוב עמה אליהם
שכן הדרתו הקדושה יודעת על מכירתי מה שהיה לבני הבית מכלי בית וזולתם, ובגדי, ומקראותי (ספרי מקרא) ומחברותי
וכל רהיטי הבית, עד שהגיע מצבי לכך שאת מה שנותר מספרי המקרא משכנתי אצל פהד הוכיל (הסוכן) ופהד בן פהיד
ועלי חובות בלא משכון שאינם ניתנים לחצייה. אז במה אשוב אל ילדים ובית ריק, ריק לגמרי? והילד הזה נודד, בודד
רעב, ערום, אין לו מרחם ולא מי שידאג לו, אלא שכבודה הרם ⟦היה⟧ פרצה חמתה עליו והרחיקה אותו, ואני חושש
מאובדנו ומהשחתתו. אם היא תואיל יהי אל בעזרה, להיטיב בכך שתסייע לי בו ותשלח אותו אלי, כדי שאשתחרר משבועתי, ויהיה בלוויתי
אל דיאר מצר (ארצות מצרים) לנכון בחברת ר' צמח לעסקלאן. אולי בזכות מזלה הטוב יזומן מה שיחלוק לו אללה נ"ע, ואשוב אליה בסוף
הקיץ, אהיה תחת ידה ובשירותה. ואם תתמיד בכעסה ולא יגיע אליה, אלך למקומות הרחוקים ביותר
ויאבדו הילדים. וכבר חלילה מה' שתעשה נגד טבעה ומנהגיה היפים
יואיל כבוד אדוני השיך הנכבד יהי אל בעזרה
ומכף אויב ואורב יסתירה ועליהם יגבירה וינצרה
להיות עדין עם כבודה ולבקש בקשה נמרצת, אולי בזכות מזלה הטוב
ייצא, ותהיה היא — יבסס אללה את כבודה — כמי שהחייתה אותי וששה
מבני המשפחה, וכמה ראויה היא לכך. אל יחסירני אללה
את קיומה, ויבסס את כבודה, ויעשנה לעד מבוקשת ולא
מבקשת. וכבר שמתי מגמתי אל אללה ואליה, ובטחוני
ושכרה כפול מן השמים
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Moshe Gil, Palestine During the First Muslim Period (634–1099) (in Hebrew) (Tel Aviv: Tel Aviv University, 1983), vol. 3., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.