מסמך משפטי המתעד תנאי הלוואה, מתוארך לספטמבר 1239 ומקומו בילבייס
BL OR 10126(1).6
הספרייה הבריטית
📜אין תצלום זמין
תצלומים: זכויות היוצרים שמורות למוסד המחזיק — ראו תנאי השימוש באתר הספרייה הדיגיטלית
סוג מסמך
מסמך משפטי
שפה ראשית
יהודית-ערבית
שפת משנה
ארמית
תאריך
1239-09-21/1239-09-30
תאריך מקורי
Last third of Tishrei 1551
ספרייה
הספרייה הבריטית
אוסף
BL
תיאור
מסמך משפטי המתעד תנאי הלוואה, מתוארך לספטמבר 1239 ומקומו בילבייס. הצדדים הם עמרם בן חלפון ואברהם בן אפרים. העסקה תוארה תחילה כשותפות מסוג קראץ' (qirāḍ, קומנדה), אך נדונה מחדש והומרה להלוואה בריבית קבועה של 20 דרהם על קרן של 36 דינרים. העניין התגלגל הן בבתי הדין היהודיים והן בבתי הדין האסלאמיים. המשא ומתן המחודש נבע מכישלונו של אברהם בתפקידו כשותף הפעיל בעסקת הקראץ': תחת לחץ שהפעיל עליו עמרם בבתי הדין האסלאמיים, העביר אברהם את ביתו על שם עמרם בשווי 36 דינרים. מכירה זו אושרה בבתי הדין היהודיים בתוספת סעיף (קודיציל) הקובע שאברהם רשאי לפדות את הבית באמצעות פירעון ההלוואה (שזמן פירעונה הראשוני נקבע לארבע שנים) בתוך 12 שנים. עוד עולה כי אברהם נתן בידי עמרם שטרי חוב (פרומיסוריים) קודם למכירה זו, אשר הוצגו הן בבתי הדין היהודיים והן באסלאמיים. בעקבות הסדרת החוב, הוסר חרם שהוטל על אברהם (ככל הנראה במסמך מוקדם יותר) על ידי הדיין פרחיה. במקרה זה, החרם הוטל על כל מי שהיה ברשותו מידע על השותפות ולא בא להעיד. (המידע מבוסס על מאמרו של ליברמן, "A Partnership Culture", עמ' 5–7.) אין חתימות עדים על המסמך, אם כי ייתכן שנגזרו ממנו.
תרגום לעברית
צד א
אנו העדים החתומים מטה בסוף מסמך זה אומרים שכאשר היה בעשור
האחרון של חודש תשרי שנת אתקנ"א לשטרות בעיר בלביס הסמוכה לארץ
גשן מותבה רשותיה דאדונינו דויד הנגיד הגדול בישראל יהי שמו לעולם
בא לפנינו הזקן עמרם הכהן בר חלפון הכהן נ"ע וביקש מאתנו עדות על מה שאנו יודעים
בינו ובין השיח' אברהם הזקן בר אפרים הזקן המערבי בעניין המסמכים הכתו[בים]
עליו לזכותו, ו[ז]את... כל הסכום הכתוב לזכותו עליו בדיני ישראל ובדיני
גויים כקִראץ' (עסקת שותפות מסחרית). אחר כך הועבר הדבר לרווח קבוע
כריבית על אותו סכום, לתקופה קצובה של ארבע שנים. הוא לקח ממנו ריבית קצובה של עשרים
דרהם בכל חודש. אחר כך הכריח אותו באותה תקופה והתגבר עליו במסמכים אסלאמיים
עד שכתב לו על הבית מכר תקף בדיני גויים בשלושים ושישה דינרים מצריים
והעיד עליו בדיני ישראל בשטר וקניין שמתי שיביא לו שלושים ושישה דינרי[ם]
עין מצריים, הוא או יורשיו, בתוך תקופה של י"ב שנים, יחזור אליו הבית, הוא או יורשיו
וכל השטרות או המסמכים שנותרו לזכותו עליו בין בדיני ישראל בין בדיני גויים הם יתרת
ריבית אותו סכום. וכאשר ביקש מאתנו לאשר את מה שאנו יודעים ומאמתים ביניהם לאחר
פרסום החרם מן הדיין הגדול ר' פרחיה שצ"ו על כל מי שיש לו
עדות ולא יעיד בה בבית דין, נעתרנו לו על כך לתהוי ליה ולראיה
והכל שריר ובריר וקיים
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Phillip Ackerman-Lieberman, "A Partnership Culture: Jewish Economic and Social Life Seen Through the Legal Documents of the Cairo Geniza" (PhD diss., Princeton University, 2007)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.