רקטו: מכתב ביהודית-ערבית, ממוען לדיין (אלדיאן) יו[סף?]. פותח בברכות פתיחה ארוכות ובתפילה שאדם שנפטר ימצא רחמים ושהאל "יקרר את משכבו" (יבּרד מצ׳ג׳עה), כלומר שלא יידון בגיהינום. לאחר מכן דן בעניין של כמה דינרים. בין חלק מהשורות נעשה שימוש חוזר לצורכי תרגול כתיבה. בוורסו שרידים של מסמך בערבית (ראו רישום נפרד).