מכתב תחינה מאישה זקנה ועיוורת, אֵם למספר בנים ונכדים, אל רב מצליח גאון

תיאור

מכתב תחינה מאישה זקנה ועיוורת, אֵם למספר בנים ונכדים, אל רב מצליח גאון. תיארוך: 1127–1138, על פי תקופת כהונתו של מצליח גאון. בעברית וביהודית-ערבית. נכתב בידי סופר מטעמה (גויטיין: "תערובת מרעננת של סגנון מלוטש של סופר בית דין ודברי האישה עצמה כלשונם"). נושא המכתב: היא מתלוננת על ההזנחה שלה זוכה מצד בנה הבכור אברהם לאחר מות בתה, ומתחננת לצדקה. "לאחר שמונה שורות של ציטוטים מקראיים ופתיחה בעברית, המכתב ממשיך: 'ברצוני להודיע להוד מעלתך הרם כי אישה עיוורת אני. זה זמן רב אני יושבת בפינה בלא כל גישה לעולם הזה, אך כל עוד הייתה בתי בחיים, היא הייתה תמיד סביבי ודאגה לי. עכשיו היא מתה, ואחיה ובניהם לקחו את כל אשר היה לה. בני, אברהם, הבכור, לקח את הירושה, ולא סיפק לי דבר מאז שמתה, אף לא כיכר לחם. עתה הפקדתי את רוחי בידי האל יתעלה ובידיך. גער בו ואמור לו שייתן לי את המוכרח לקיומי. הקדוש ברוך הוא לעולם אל יחסר את כוחך וישמור אותך ממכות הגורל, כמו עיוורון ודלות, ויסתירך בצל כנפיו'" (על פי גויטיין).