מכתב ככל הנראה מיוסף בן יהודה בן יוסף בן יעקב, כנראה בקונסטנטין, אל קהילה או קבוצת אנשים, ככל הנראה בפוסטאט
T-S AS 154.376
ספריית קיימברידג'
- סוג מסמך
- מכתב
- שפה ראשית
- עברית, יהודית-ערבית
- מקום מוצא
- Constantine
- ספרייה
- ספריית קיימברידג'
- אוסף
- CUL, T-S
- אזכורים
- Bijāya, Fez
תיאור
מכתב ככל הנראה מיוסף בן יהודה בן יוסף בן יעקב, כנראה בקונסטנטין, אל קהילה או קבוצת אנשים, ככל הנראה בפוסטאט. בערבית-יהודית עם מעט עברית. הכתב מגרבי. (השורות הראשונות של המכתב חסרות, והשורות הראשונות ששרדו ברקטו כתובות ביד אחרת מזו של גוף המכתב.) התיארוך: סוף המאה ה-12 או תחילת המאה ה-13, בין היתר על פי האזכור של שליט בג'איה אבו עבדאללה אבן יומור (הנזכר ביצירותיהם הספרותיות של אבן עבד אלמלכ אלמראכשי ואלמקרי אלתלמסאני). ייתכן שהשולח הוא החכם הנודע אבן עקנין עצמו, שאף הוא היה יוסף בן יהודה בן יוסף בן יעקב ופעל בתקופה זו, אולם ככל הנראה אין דרך להוכיח או לשלול זאת. השולח פותח בדיווח על כך שהגיע בשלום לקונסטנטין (או פחות סביר, לקונסטנטינופול) עם משפחתו ובנו, לאחר קשיים רבים ביציאתו מבג'איה: "היה זה כיציאת מצרים, האל עשה לנו נסים ויצאנו ביד רמה." הם הצליחו להיחלץ רק בזכות התערבותם של הנכבדים אבו זכריא ואבו עמראן, בניו של אבו אלטיב סעדון בן פרג', שהביאו את עניינו של השולח לפני אבו אלפצ'ל בן עלי אלנאס(?), אשר בתורו הביא זאת לפני (השליט) אבו עבדאללה אבן יומור, שכפי הנראה התיר לו לצאת יחד עם משפחתו. הוא מדווח שביום הגעתו לקונסטנטין נתקל ב-[...] יעקב בן יהודה בן יעקב אגמאתי [...], המתואר כאחד מגדולי תלמידיו של רבי יוסף הלוי בן מאיר אבן מיגאש (נפ' 1141). (יעקב בן יהודה זה עשוי להיות קרוב משפחה — אח? סב? — של זכריה בן יהודה אלאגמאתי, הידוע בפירושו להלכות רבתי של אלפאסי שחיבר בשנת 1189/90, ובו הוא מצטט את אבן מיגאש כסמכות; ראו Michael Wechsler, "Zechariah ben Judah al-Aghmāṭī", EIJW.) מספר מילים חסרות הן לפני והן אחרי השם יעקב בן יהודה בן יעקב אגמאתי, וייתכן אפוא שהשולח לא פגש אותו עצמו אלא אדם הקשור אליו (אולי זכריה עצמו?). לאחר מכן מתאר השולח את חסידותו ואת מעלותיו של האדם שפגש, ומצהיר כי "חפיץ' זה שלו הגיע כשהוא מתלונן על מצבו הדחוק, כפי שתקראו במכתב שברשותו. הוא [מנסה?] להוציא את אמו מפאס." המילה חפיץ' היא ככל הנראה גִרסה של חפיד, שמשמעה נכד ולעיתים בן (ראו Friedman, Dictionary, עמ' 292). שחזור סביר הוא שיעקב בן יהודה בן יעקב אגמאתי היה תלמידו של אבן מיגאש, והשולח נתקל בנכדו, שאף הוא תלמיד חכם. שאר המכתב ממליץ על אדם זה לצדקה: "יודע לקרוא (פסוקי תורה) בטעם, ומוסר את דברי רבותינו ז"ל." השולח (או פחות סביר, רק הסופר) מוסר כאן את שמו ("ידידך באלוהים, יוסף בן יהודה בן יוסף בן יעקב") ומעביר דרישות שלום מבניו יהודה ויצחק. הוא מוסיף שנושא המכתב קיבל 30 דינרים בקונסטנטין, ושהקהילה הייתה נותנת לו אף יותר מכך אלמלא המספר הרב של נזקקים המגיעים לשם. הסכום של 30 דינרים הוא גדול מאוד; ייתכן שהוא מגייס כספים לפדיון שבויים, ובכלל זה אמו שלו.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.
מסמכים קשורים
מכתב מיהודי קהילת הקראים באשקלון אל הקראים והרבנים בפוסטאט, מקיץ שנת 1100 לספירה. המכתב עוסק בפדיון שבויים…
מכתב משפחתי ביהודית-ערבית. תאריך משוער: כנראה המאה ה-12 או ה-13, על פי הפריסה וכתב היד. אותו שולח ואותו נמען…
מכתב מרב שלמה בן יהודה גאון לאישיות בפוסטאט. התיארוך לפי גיל: בקירוב 1030. המכתב מתאר את השתלשלות העניינים…
מכתב מהמלמד אבו אלחסין יהודה (בן אהרן?) אבן אלעמאני, באלכסנדריה, אל בן דודו מדרגה שלישית וגיסו הרופא ישועה בן…
מכתב מאבו אלביאן, כנראה אל אביו או אל זקן נכבד. כתוב ביהודית-ערבית, ובכתובת בכתב ערבי. האב נושא את התואר…
טיוטת מכתב משליח אנונימי, שכתב מפוסטאט/קהיר, אל נמען לא ידוע בירושלים. בעברית. מתוארך: יום שני, כ״ב…
לוח אסטרולוגי הכולל ניבויים לחודש אביב בלוח הקופטי, החודש שבו מתחיל הנילוס לעלות. החיבור מתייחס לזריחה…
חוזה נישואין בכתב ערבי, מיום 29 בד'ו אלחג'ה 1002 להג'רה (1594 לספירה). קטלוג ג'ון ריילנדס תיארך את המסמך ל-31…