T-S NS 327.132

תיאור

שטר הודאה (אקראר) בכתב ערבי. התיעוד: 1127–1139 לספירה, שכן אבו מנצור צלאח בן סלימאן ראש היהודים (ראיס אל-יהוד), המופיע בשורות שלפני האחרונה ובשורה שלפניה, הוא ככל הנראה הגאון מצליח בן שלמה. (כתב יד נוסף מספק אישוש לכך שהכינוי שלו היה אבו מנצור.) המודה (מקר) הוא אבו מחמד סעד. דמויות נוספות הנזכרות בשטר: אבו אל-מכארם; אשתו של אבו אל-מעאלי בן ד'כי(?) היהודי, ושמה סת אל-עפאף אם עבדאללה; ובו אל-פרג' הנזכר בשורה האחרונה. עיקרו של הדיון המשפטי מופיע בשורות 7–9 ואינו ברור דיו. ישנו אזכור של "גביית ה-מועד(?) שלהן מ/על ידי ה-מופא(?) שלהן." בשורה הבאה נאמר על מישהו שהוא "ראוי לכל ה-מועד(?) ללא [...]." מוזכר ייפוי כוח (הוכאלה בתחילת שורה 5). אישה (או לפחות משהו ממין נקבה) מובאת לפני ראש היהודים, אשר מאשר את כשרותה/תקפותה אצלו (אוצ'ח צחתהא ענדה). דורש בחינה נוספת.

Princeton Geniza Project description: Deed of acknowledgment (iqrār). In Arabic script. Dating: 1127–39 CE, as Abū Manṣur Ṣalaḥ b. Sulaymān the head of the Jews (Raʾīs al-Yahūd), who appears in the antepenultimate and penultimate lines, is probably the Gaʾon Maṣliaḥ b. Shelomo. (JRL Gaster heb. ms 1760/3 provides corroboration that his kunya was Abū Manṣūr.) The muqirr is Abū Muḥammad Saʿd. Other characters are Abū l-Makārim; the wife of Abū l-Maʿālī b. Dhakiyy(?) the Jew who is named Sitt al-ʿAfāf Umm ʿAbdallāh; and a Bū l-Faraj mentioned in the last line. The substance of the legal case is found in ll. 7–9 and remains unclear. There is mention of "collecting their (f.) موىد(?) from/by their (f.) موفا(?)." In the next line, someone is said to "deserve all of the موىد(?) without [...]." Mentions a power of attorney (the wikāla at the beginning of l. 5). A woman (or at least something female) is brought before the Head of the Jews, who attests to her/its legitimacy (awḍaḥa ṣiḥḥatahā ʿindahu). Merits further examination.