recto: מסמך משפטי מיום חמישי, כ״ג בשבט 1406 למניין השטרות (1095 לספירה), שנערך בפוסטאט

תיאור

recto: מסמך משפטי מיום חמישי, כ״ג בשבט 1406 למניין השטרות (1095 לספירה), שנערך בפוסטאט. שטר שחרור המסדיר עניינים כספיים שנבעו משותפות. שלמה בן דוד (המכונה אלדסתרי) תבע 70 דינרים מבניה בן משה, שמהם קיבל בחזרה רק חלק, והיתרה שולמה בתשלומים על ידי יעקב/יעקוב הצַבּע ויעקב/יעקוב אלחרירי. המסמך נערך בעקבות סיום וסילוק של עסקת קומנדה (מֻצַ׳ארַבַּה). לשלמה בן דוד אלדסתרי הוקצו עשרה דינרים ומעט יותר: חמישה דינרים וקיראט אחד ישולמו מיד על ידי בניה, ואת היתרה יגבה שלמה בן דוד אלדסתרי כשלוח הגובה חובות המגיעים לבניה משני היעקבים. החייבים ישלמו לשלמה תשלומים חודשיים על חשבון היתרה, ובניה עומד כערב לחובות. גויטיין כותב כי "המשקיע הפסיד כמעט 50 מתוך 70 הדינרים שהופקדו בידי סוחר בים, אך שוכנע על ידי 'זקני הקהילה' שאין לו תביעה נגדו". ה"שכנוע" הזה נראה כהליך הסילוק המקובל הנדרש לקבלת שחרור; אף שהמסמך מכנה את ההסכם קומנדה (מֻצ׳ארבה), פרטיו אינם מאשרים שהוא הולך במלואו לפי דגם המצ׳ארבה האסלאמית — למשל, השותף הפעיל נותר חייב כספים למשקיע, מה שמעיד שפשוט מימוש הנכסים המושקעים לא הספיק לכיסוי התחייבויותיו כלפי האחרון. עם זאת, אילו לא נשא השותף הפעיל באחריות להפסד (כמו במֻצ׳ארבה אסלאמית), מימוש כזה היה מספיק. ה-verso הוא טופס לייפוי כוח, ובו הוחלפו שמות הצדדים ב"פלוני ופלוני". נראה שאין קשר בין מסמך זה לבין ה-recto, על אף האזכור של ייפוי כוח ("וכאלה").