מסמך משפטי — הסכם ייפוי כוח. מקום: פוסטאט. נכתב בידי חלפון בן מנשה. המסמך הראשון הוא הסכם המעניק לאבו אלרצ'א שלמה בן מבורך ייפוי כוח לגבות מנכסי שותפות שהתקיימה בין שלושה צדדים — אבו סעיד חלפון בן נסים אבו חוסין אלתניסי (השותף הבכיר), אבו אלפצ'ל עמרם בן אבו כת'יר אפרים, ואבו אלפרג' ישועה בן מנשה הלוי אלג'ובילי — לאחר סיום השותפות. השותפות התקיימה במשך שלוש שנים, מינואר 1115 עד ינואר 1118, ומטרתה הייתה ייצוא פריטים יקרי ערך ממצרים העליונה למכירה חוזרת בתימן. המרשה ששכר את שלמה זכאי לגבות מכלל השותפות, ובכלל זה כספים ששלמה עצמו הפקיד בשותפות, כך שהוא פועל בעת ובעונה אחת גם כמרשה וגם כשלוח. רוב הנוסח המשפטי של ייפוי הכוח חסר. בצדו האחורי של המסמך מופיע העתק של שטר שחרור, שבו שלמה משחרר את שותפיו-לשעבר מכל התחייבות נוספת, למעט חלק מן הרווחים שהם חייבים לו. שלמה משחרר את חלפון ואת עמרם בנפרד מישועה. המילה צֻחְבַּה שבשורה 4 מציינת כאן השקעה משותפת או שותפות, ולא פיקדון. המסמך השני, שאולי אינו קשור, הוא שטר שחרור מסת אלסאדה, בתו של גאון ארץ ישראל האחרון אביתר הכהן, למנשה בן סעדיה הכהן. טיב הקשר ביניהם אינו ברור. המידע מבוסס על ליברמן, "תרבות שותפות", עמ' 196, 261–263.
תרגום לעברית
צד א — T-S 10J4.16
ובדרכנו מן אלצעיד (מצרים העליונה) נקנה במעות (עין) את הסחורות שיזדמנו לנו, ונמכור את כל זה
בארצות תימן ובשאר הארצות שיזדמן לנו לעבור בהן, ונקנה במה שיעלה בידנו
מדמי כל הסחורות שיזדמנו לנו בארצות שאליהן אנו פונים, ונחזור בזה
עמנו למצרים (פסטאט) ונמכור את כולו. ומה שיזמן האל יתעלה מכך של רווח, לאחר החזרת
הקרן (ראס אלמאל) והוצאת הצידה (מון), יהיה לנו בזה השליש לכל אחד מאיתנו מן הדמים, פרט לגרגיר (חבה) — שכר טרחו ועמלו,
ולכבוד השיח' הנכבד אבו אלרצא דנן — שני השלישים. ואין רשאי אחד משלושתנו לתבוע יותר
משליש הרווח אפילו משוי פרוטה ולעילא. וכן גם אין לאחד מאיתנו טענה על ה
שיח' הנכבד אבו אלרצא דנן בעצם דמיה של סחורה זו, לא בגניבה בקנייה ולא בהעלאת
מחיר החפצים (אעלאק), ולא זולת זה, שכן כולנו מודים בין ידיכם מעכשו שלא הוסיף
בדבר מכל זה, ושכל אחד מאיתנו מרוצה בעצם הדמים, שכן אנו מאמתים זאת ומבינים אותו. אין לאחד מאיתנו
טענה עליו מסיבה כלשהי מן הסיבות, ואין לו לטעון בדבר טענה כל עיקר. ואין לאחד מאיתנו
[ע]ל השיח' הנכבד אבי אלרצא דנן על... [מעבר למה] שכבר קיבלנו ממנו — שבועה ולא גלגול
[שבועה ולא] [שמו]תא ואפילו חרם סתם. וקיבל כל אחד מאיתנו על עצמו מעכשו על [כלל]
צד א — T-S 16.158
על [השיח' הנכבד אבי אלרצא דנן על... [מעבר למה] שכבר קיבלנו ממנו — שבועה ולא גלגול]
שבועה ולא [שמו][תא ואפילו חרם סתם. וקיבל כל אחד מאיתנו על עצמו מעכשו על כלל]
מה שיסחר בו מסחורה זו — הימנותא דשמיא, וש[יעשה בזה את] המאמץ
ועשיית הצדק ואמירת האמת ומילוי הנאמנות (אמאנה), ושלא נסתיר מן השיח' הנכבד אבו אלרצא דנן דבר ממה
שיצטבר בזה. וכתבנו לו כתב זה שיהיה בידו וביד יורשיו אחריו, עלינו
ועל יורשינו אחרינו, אריך ושריר וקיים ומוחזק דיזכון ביה בכל בתי דינין לעלם,
לא כנוסחאות (אסנאדאת) ולא כטופסי שטרות (מצאדיר אלכתב), אלא כאוכד ואתקן מא סטרוה רבותינו זל
בכיוצא בזה. וכל כתבי בכל כתב ולשון דיפקון למדעם ולבטולא ית שטרא דנן בטילין
אינון מעכשו וחשיבין כחספא בשוקא דלית ביה ממש, ולכל בית דין דיפקון לא
ליעבדון דינא מנהון. ובטילנא נמי כל מודעין ותנאין דמסירין לנא ודמסרנא עלי שטרא
דנן כתקון חכמים. וקנינא מן מר ור חלפון בר מר ור נסים הזקן נע ומן מר ור עמרם
בר מר ור אפרים הזקן נע ומן מר ור ישועה הלוי בר מר ור מנשה הלוי ראש הקהל נע
אילין, לשיח' הנכבד אבו אלרצא, כב גד קד מרנא ורבנא שלמה השר הנכבד החכם והנבון
דנן בר כב גד קד מרנא ורבנא מבורך החבר בסנהדרין גדולה זכ לב, במנא דכשר
למקניא ביה, על כל מה דכתיב ומפרש לעילא. ושהדותא דא כתבנא וחתמנא
ויהבנא לשיח' הנכבד אבו אלרצא דנן דלהוי בידיה לזכו ולראיה. והיה זה בפסטאט
מצרים בעשור הראשון של חודש שבט שנת אתכו למנין שטרות. שריר וקיים.
מנשה הכהן בר סעדיה ננ נתן הכהן בר אפרים ננ משה בר עמרם נע
עד כאן נסתיים כל שכלל השטר הנזכר וכל עדיו הקבועים בבית דין,
אות באות ומילה במילה. השווינוֹ ונמצא נכון בהשוואה. ובגב (וראא) השטר הנזכר
כתוב שחרור (אבּרי) לשיח' אבו סעיד ולשיח' אבו אלפצ'ל בייחוד, ממה שבפנימו, מלבד ה
שיח' אבו אלפרג' אלג'ובילי שותפם. וזוהי נוסחת מה שכתוב בגבו, וכל מי שב[חתם בו]
מן העדים גם כן, אות באות ומלה במלה: אקנינא אנן בי דינא ומאן דחתים עימנא
לתחתא, מן השיח' הנכבד אבו אלרצ'א כבוד גדלת קדושת מרנא ורבנא שלמה השר הנכבד
החכם והנבון ישצו בר כבוד גדלת קדשת מרנא ורבנא מבורך החבר בסנהדרין
גדלה זל, הנזכר בפנים שטר זה, בקנין גמור חמור בכלי הכשר לקנות בו מעכשו
בביטול כן מודעין ותנאין, שהוא כבר שחרר [את] השיח' אבו סעיד מר ור חלפון היקר בר מר ור
נסים הזקן הידוע כשיח' אבו אלחסין אלתנ[יסי] נע, והשיח' אבו אלפצ'ל מר ור עמרם היקר
בר מר ור אפרים הזקן המכונה השיח' אבו כתיר נע — שני הנזכרים גם כן בפנים (המסמך)
[מן [...] מה שהיה לו [...] מלבד חברם השיח'] [אבו אלפרג'] אלג'ביילי, מנכסי
T-S 10J4.17 צד א
מן [...] מה שהיה לו [...] מלבד חברם השיח' אבו אלפרג' אלג'ביילי, מנכסי
שטר זה, שהוא שני שלישים מכלל הסכום שבו. ולא נותרה לו על אחד
משניהם בשל קשריו עמו תלות ולא תביעה, לא על ראש הממון ולא על הרווח, ולא שבועה קילתא ולא
שבועה חמירתא, ואפילו חרם סתם. וכבר מחל לכל אחד מהם מעכשיו כל זכות
שתגיע לו כנגדם בעניין זה, במחילה גמורה בפה ובלב בעולם הזה ולעולם הבא, שכן
כבר הגיע אליו כל מה שהיה זכאי לו מאתם מזה, בשלמות ובתמימות. ולא
נותר לו מכלל נכסי שטר זה מאומה, מלבד שליש הסכום שבו, בצד
השיח' אבו אלפרג' אלג'ביילי מר ור ישועה היקר הלוי בר כגק מר ור מנשה הלוי ראש
הקהל נע. ומה שישלח לו האל על ידו מרווח בזה — הרי לו התביעה בו,
נותר עליו, ולא שחרר אותו ממאומה ממנו. וכתבנא וחתמנא דליהוי לזכו ולראיה,
שכן זה נותר בידו עד עתה. וזה היה בעשרת הימים הראשונים משבט שנת אתכ"ט לשטרות
בפסטאט מצרים, שריר ובריר וקיים. יצחק ביר שמואל הספרדי זכ' לח' הע' הב'
חלפון הלוי ביר מנשה נע. עד כאן נסתיים גם כן מה שרשום בגב השטר
הנזכר, ומי שבו מן העדים, אות באות ומלה במלה. והשווינו אותו גם כן, והתברר בעת
ההשוואה. ואחר שאישרנו את כל זה והשוואותיו, אמרה לנו הגבירה
היקרה, הנקראת סת אלסאדה דא בת אדוננו אביתר הכהן גאון זל, בנוכחות בעלה
מרצוננו, בלא כפייה ולא אונס ולא הכרח, בלי היסח דעת ולא טעות ולא מחלה בנו ולא זולת זה
מכלל מפסדאת (מבטלי) העדות, שכבר ביקשנו עצה מן הבורא, יתעלה זכרו ויתקדשו שמותיו,
וקיבלנו ולקחנו ממנו סל של בד דביקי (מן העיר דביק), סכום שוויו מאתיים חמישים וארבעה
דינרים, ועשרה פריטי לבוש בתשעה דינרים חסר רבע, ובמזומן שלושים ושבעה דינרים ורבע, סך
הכול שלוש מאות דינרי זהב במזומן שקולים במשקל מצרי, טובים ותקינים, והגיע
כל זה אלינו במלואו ובשלמותו על מנת שנסע איתו לארצות תימן ולשאר הארצות
שיזדמן לנו לנסוע אליהן [...] המזל הטוב בזה והתועלת, במשיה אללה (ברצון האל)
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Phillip Ackerman-Lieberman, "A Partnership Culture: Jewish Economic and Social Life Seen Through the Legal Documents of the Cairo Geniza" (PhD diss., Princeton University, 2007)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.