T-S 28.22

תיאור

ספר הודו א, 14. מכתב מיוסף לבדי אל חסן בן בונדאר, "נציג הסוחרים" בעדן, שנכתב בכתב ידו של הלל בן עלי. ישנם סימנים אחדים לכך שהמכתב חובר בשלב מוקדם של ההליך המשפטי בין יוסף לבדי, סוחר ההודו, לבין יקותיאל בן משה, "נציג הסוחרים" בפוסטאט. פרט מידע חשוב במכתב הוא שבדרכו חזרה מהודו עצר יוסף לבדי במרבאט שבחוף הדרומי של ערב, ומשם המשיך ישירות לדהלכ שעל החוף המערבי של ים סוף, וכך עקף לחלוטין את עדן (ואת חסן בן בונדאר). לבדי הסדיר עם בונדאר שיעביר אליו את הכספים שהיו חייבים לו וליקותיאל. העובדה שלבדי לא סידר את ענייניו בעדן תרמה רבות לסכסוך הנוכחי שלו עם יקותיאל. בעת כתיבת מכתב זה, עוד לא ידעו לבדי ויקותיאל בפוסטאט שהמשלוח הגדול של פלפל, שלבדי קנה בהודו, טבע בדרך. תיאור מפורט של התוכן לפי גויטיין ופרידמן, מסודר לפי קבוצות שורות (התרגום אצל גויטיין ופרידמן מכסה רק את השורות x–35): שורות x–7. רשימת הסחורות של אבו יעקוב אלחכים שנמסרו לחסן בן בונדאר בעדן ונרשמו בפנקס החשבונות שלו, ובכלל זה רכישת נחושת יצוקה שנועדה להישלח להודו. שורות 8–24. מסעו של לבדי אל אלתיז שבדרום-מזרח איראן, הצרות שפקדו אותו שם, הגעתו בשלום לנהרוארה (גוג'ראט), ופעולותיו שם עבור חסן בן בונדאר ואחיו. מסע השיבה שלו, טביעת הספינה, וכניסתו הסופית למרבאט שבקצה הדרום-מזרחי של ערב. שורות 24–35. חליפת המכתבים בין לבדי לחסן במהלך שהותו במרבאט ואובדן הפלדה ושאר סחורות הודו שנשלחו ממרבאט לעדן. שורות 35–61. בקשה שחסן יערוך את חשבונות כל העסקאות שנעשו עבור אבו יעקוב אלחכים, אישור ללא הסתייגויות של כל שעשה חסן עבור לבדי באופן אישי (כפי שהודיע לו במכתב), והוראה לקנות סחורות עבור התשלומים המגיעים ללבדי ולאלחכים. הסחורות יכולות להישלח ביבשה או בים; על מובילן להחזיק בייפוי כוח מאושר על ידי בית הדין בעדן ולמסור אותן בפני בית דין בפוסטאט, כדי ששני הצדדים יקבלו את חלקם ללא קשיים. שורות 62–69. סיום מורחב הכולל ברכות לאחיו ולבניו של חסן ול"כל החברים ששאלו או ישאלו לשלומי".

Princeton Geniza Project description: IB I, 14. Letter from Yosef Lebdi to Ḥasan b. Bundar, 'the representative of the merchants' in Aden, written in the hand of Hillel b. Eli. There are several indications that the letter was composed in an early stage of the court case between Yosef Lebdi, the India trader, and Yequtiʾel b. Moshe, 'the representative of merchants' in Fustat. An important piece of information in the letter is that on his way back from India, Yosef Lebdi stopped at Mirbat, on the southern coast of Arabia, and from there continued straight to Dahlak, on the western shore of the Red Sea, thereby by-passing Aden (and Ḥasan b. Bundar) completely. Lebdi made arrangements with Bundar that he would forward the money that Lebdi and Yequtiʾel were owed. The fact that Lebdi did not settle his affairs in Aden contributed much to his current conflict with Yequtiʾel. At the time of writing of this letter, the fact that the large shipment of pepper, bought by Lebdi in India, had sunk on the way was unknown to Lebdi and Yequtiʾel in Fustat. Detailed description of contents from Goitein and Friedman, India Traders I, 14, grouped by line numbers (the translation in Goitein and Friedman covers only lines x–35): Lines x–7. List of Abū Yaʿqūb al-Ḥakīm’s goods delivered to Ḥasan b. Bundār in Aden and entered in the latter’s account book, including the purchase of cast copper to be sent to India. Lines 8–24. Lebdi’s travel to al-Tīz in southeast Iran, his troubles there, his safe arrival in Nahrawāra (Gujarat), and his actions there for Ḥasan b. Bundār and his brothers. His return trip, shipwreck, and final arrival in Mirbāṭ on the southeastern tip of Arabia. Lines 24–35. Correspondence between Lebdi and Ḥasan during his stay in Mirbāṭ and the loss of the steel and other Indian goods sent from Mirbāṭ to Aden. Lines 35–61. Request that Ḥasan list the accounts of all the transactions made for Abū Yaʿqūb al-Ḥakīm, approval without reservation of all that Ḥasan had done for Lebdi personally (as communicated to him in a letter) and order to buy goods for the payments due to Lebdi and al-Ḥakīm. The goods might be sent by land or by sea; their carrier should have power of attorney certified by the court in Aden and deliver them before a court in Fustat so that the two parties would receive their share without trouble. Lines 62–69. Elaborate conclusion with greetings to Ḥasan’s brothers and sons and “to all friends who have inquired or will inquire about me.”