מכתב תנחומים מיעקב כלשהו אל אליהו הדיין ("באשר הוא שם")

תיאור

מכתב תנחומים מיעקב כלשהו אל אליהו הדיין ("באשר הוא שם"). התיארוך: ראשית המאה ה-13. בערבית-יהודית ובעברית. הכתיב, לרבות זה של הציטוטים המקראיים, הוא פונטי וייחודי. לא ברור מיהו הנפטר. גוף המכתב מורכב כמעט כולו מדברי תנחומים ומהטפות לאזור אורך רוח (צבר). ארבע שורות מתחתית המכתב כותב יעקב: "ואבו זכרי, כמעט יצאה נפשו מן העולם. ועודנו במצב עלוב. הוא התאזר בסבלנות והתנחם. בקושי היה מסוגל לכתוב אליכם לאחר המהלומה הנוראה, לולא הכרחנו אותו לכתוב אליכם... הוא שכב חולה במיטתו במשך שלושה חודשים. [...] נטל על עצמו את הטיפול בו... עד שראה האל לנכון לקחת את פיקדונו." (על הצירוף המוזר-לכאורה "לה מריץ'", ראו גם מסמך נוסף מהאוסף.) ההקשר קשה למדי לפענוח. ייתכן שאבו זכרי נפטר, או — ואולי סביר יותר — ש"נטילת הפיקדון" מתייחסת לאותו אדם שמותו היה עילת המכתב הזה. אין דרך לדעת בוודאות, אך מתקבל על הדעת שמכתב זה קשור למכתב תנחומים אחר, שנשלח מאבו זכרי אל אביו אליהו ובו הוא מתאר את המחלות הקשות שפקדו אותו לאחר שנודע לו על מות אחיו.