מכתב בקשה לצדקה או לסיוע, בערבית-יהודית. הסגנון רהוט ולעיתים מחורז

תיאור

מכתב בקשה לצדקה או לסיוע, בערבית-יהודית. הסגנון רהוט ולעיתים מחורז. הכותב פונה לעקרון ה-ʿaṣabiyya (סולידריות שבטית/משפחתית) כהקדמה לבקשת העזרה. בין הביטויים המופיעים בקטעים השרידים: "אלחצרה אלסאמיה . . . לנאיבה וכיר מן תסתעאן פי . . . מדעוה לאגאתה אלמלהוף" (ההוד הרם . . . לעת צרה וטוב מכל מי שניתן להיעזר בו . . . קריאה לחילוץ הנואש), "תטויק אלמון ווסם אלאיאם" (עול הצרות וכתם הימים), "אנה קד ר . . חאלה וצעף" (כי כבר . . מצבו וחולשתו), "אללה קדרתהא חסן אלנטר אליה . . . ואלעצביה פאלמסאול" (האל נתן בכוחו את ההתבוננות הטובה בו . . . והעצביה הם המבוקשים), "דוי אלחאגאת ואלשפאעאת . . . אלנאס אלי אלנאס ותגייר עליהם" (בעלי הצרכים והתחינות . . . הבריות אל הבריות והתהפכות עליהם), "אלתגייר וצדמתה זחמה אלמקאם . . . אלי חכאף אלדהר וקד אלתגא . . . מעתמדא מניע" (השינוי ופגיעת דחק המעמד . . . אל קצוות הזמן וכבר חיפש מקלט . . . סומך על מגן), וכן "גדידה . . . פי דאבל . . . עליה אלאחראר במכארמהא מסרורה אנה עלי דלך קדיר ובה גדיר ואללה לא יכליהא אבדא" (חדשה . . . בנובל . . . עליו בני החורין במידותיהם הנדיבות שמחים, כי הוא על כך יכול ולכך ראוי, והאל לא יעזבהּ לעולם).