אוסף איגרות הנוגעות למחלוקת סביב עיבור השנים תרפ"א-תרפ"ב (921–922 לספירה)

תיאור

אוסף איגרות הנוגעות למחלוקת סביב עיבור השנים תרפ"א-תרפ"ב (921–922 לספירה). זהו חלק ממה שסשה שטרן (2020) מכנה "מקבץ האיגרות" (Letters Miscellany) — האיגרת הרביעית מתוך ארבע. בורנשטיין (1904) כינה את האיגרת הזו "איגרתו השנייה של בן מאיר". האיגרת נכתבה ככל הנראה בידי בעל הסמכות העליונה בארץ ישראל, בן מאיר, ראש הישיבה, ומוענה קרוב לוודאי הייתה הנהגת בבל. זהות הכותב עולה בבירור מן ההתייחסות להכרזת תלמידיו על הר הזיתים על מועדי השנים תרפ"א/תרפ"ב (דף 7v שורה 12), וכן מהקבלות לאיגרתו הראשונה של בן מאיר. תיארוך: האיגרת נכתבה אחרי פסח תרפ"ב, אך לפני ראש השנה של אותה שנה. הבסיס לתיארוך זה הוא העובדה שהכותב מתייחס לחגיגת פסח תרפ"ב כאירוע שכבר חלף (דף 7r שורה 2), ומזהיר את הנמען שלא לחזור על טעות הפסח, אך גם מזהיר אותו לקיים את ראש השנה במועדו הנכון (דף 8r שורות 9–10). בדפים ששרדו משיב הכותב נקודה אחר נקודה על איגרת שנשלחה אליו על ידי הנמען. בשלב המתקדם הזה של המחלוקת, טון ההתכתבות הידרדר במידה ניכרת. במקומות אחדים באיגרת רומז הכותב במידה של ציניות שהעיראקים עברו למחנה הענניים — שהיו אמורים להיות (ואכן היו בעבר) אויביהם המשותפים (דף 7r שורות 17–18; דף 8v שורה 7); והוא כמעט מציע פילוג של קבע בין בני ארץ ישראל לבני בבל (דף 8r שורות 2–3; דף 8v שורה 8). שטרן מציין עם זאת כי משמעותם של קטעים אלה מחייבת הערכה מדוקדקת יותר. כמו באיגרתו הראשונה של בן מאיר, גם כאן מטיל הכותב את עיקר האשמה על רב סעדיה גאון (דף 7r שורות 6–8; דף 8r שורות 14–16; דף 8v שורות 17–18), כמו כדי לפתוח לעיראקים פתח לצאת מן העמדה הנחרצת שנקטו.