רשימה שהוציאה הרבנות הראשית של קהיר ובה שמות השוחטים המורשים לשחוט תרנגולות בערב יום הכיפורים תש"ן לבריאת העולם

תיאור

רשימה שהוציאה הרבנות הראשית של קהיר ובה שמות השוחטים המורשים לשחוט תרנגולות בערב יום הכיפורים תש"ן לבריאת העולם (1929 לספירה). קטלוג המוזיאון לאמנות אסלאמית מציין בטעות את תאריך המסמך כשנים 1920–1922 לספירה. המסמך כתוב בערבית-יהודית. סריקה של המסמך זמינה בפרסום "אלג'ניזה ואלמעאבד אליהודיה פי מצר", ובו מציעים חסן וסראג' גם תעתיק של תוכנו לכתב ערבי. זוהי רשימה מרתקת משום שהיא מונה את השוחטים הכשרים המאושרים לפי שנים־עשר מיקומים ספציפיים בקהיר: חארת אליהוד (רובע היהודים), אסמאעיליה, תופיקיה, אלט'אהר ואלעבאסיה, דרב אלבראברא[?], הליופוליס, אלמנשי ואלח'ליג', סוק ח'צ'ר באב אללוק, שארע ע'מרה, מידאן פח'רי קביסי, פוסטאט [מצריים אלעתיקה, מצרים הישנה], וחלואן. שמותיהם של השוחטים כתובים בכתב יד תחת שמות המיקומים המודפסים במכונת כתיבה, וכולם נכתבו באותה יד. מסמך זה חיוני גם לביסוס הקביעה שכאשר מסמכים מן המאות התשע־עשרה והעשרים מזכירים את ה"חכם באשי מצר" או את "הרבנות הראשית במצריים", הכוונה במונח "מצר"/"מצריים" היא לקהיר עצמה ולא למצרים כשטח רחב יותר. הדבר מתאשש גם מלוגו הנייר התלת־לשוני של המסמך, הכולל את הכיתוב הצרפתי "Grand Rabbinat du Caire" במקביל לשני התארים האחרים.