אבו אלפרג' בן ח'לף (?), ככל הנראה ממניית ג'מר, כותב אל בן דודתו (אבן ע'מה), אליהו הדיין, בפוסטאט

תיאור

אבו אלפרג' בן ח'לף (?), ככל הנראה ממניית ג'מר, כותב אל בן דודתו (אבן ע'מה), אליהו הדיין, בפוסטאט. בין בני הדודים התקיימו התכתבויות וקשרי מסחר קודמים: אליהו שלח 22 דרהם עם מכתבו הקודם, ולכותב חנות שבה הוא סוחר באינדיגו. מטרת המכתב היא לבקש מאליהו לכתוב אל הדיין ר' מנחם בתקווה שיינתן אישור לאבו אלפרג' לשאת אישה שנייה. אליהו כבר מכיר את הפרשה, אך אבו אלפרג' חוזר על חלק מפרטיה כאן. הוא סבל במשך עשרים שנה בשל מחלת אשתו, המונעת ממנה ללכת למרחץ (ככל הנראה בעיה עבורו מטעמי דיני טהרת המשפחה ולא מטעמי היגיינה). כשהגיע אבו אלפרג' למניית ג'מר מירושלים, מצא אישה שנייה שרצה לשאת. הדיין המקומי, מפצ'ל החבר, סירב להשיאם על דעת עצמו ואמר שיש צורך באישור מלמעלה. מפצ'ל שלח מכתב אל ר' מנחם עם חביב השוחט, אך תשובה לא באה; אבו אלפרג' עצמו לא היה יכול להצטרף לחביב. אבו אלפרג' סבר שאליהו כבר התערב בשמו, אך שום ידיעה על כך לא הגיעה אליו. הוא ביקר באלכסנדריה, אך נראה שמפצ'ל הניא אותו מלבקש פסק דין מן הדיין [א]נטולי בשל חומרתו. בהמשך המכתב הוא חוזר על בקשתו בדרכים שונות, ומביע נכונות לבוא לפוסטאט על מנת להינשא. המידע לקוח ממהדורתו ותרגומו של פרידמן. הכותב מצטט אמרה בשורות v13–15, שם הוא מאיץ באליהו לפעול במהירות, ופרידמן סימן את תרגומו כמסויג במקצת. השוו נוסחים חלופיים של אותו ניב במסמכים אחרים, למשל "מא בקי פי אלעמר מת'ל מא מצ'א", מילולית: "לא נותרו [שנות] חיים כאלה שחלפו", המקבילות לביטוי האנגלי "we aren't getting any younger, [so please help me]" ("איננו הולכים ומתצעירים, [אז אנא עזור לי]"). נוסח נוסף של הביטוי מופיע גם בפרק הראשון של "דעות אלאטבא'" לאבן בטלאן, בפי רופא שהכנסתו התייבשה ואין לו לאן ללכת: "מא בקי אקל ממא מצ'א" ("מה שנותר הוא פחות ממה שחלף"). ראו גם מהדורתו של עודד צינגר במאמר "'ואני ואת נתעדן זה עם זה עד שיגזור עלינו האל למות בארץ ישראל'", קתדרה 174 (2020), הערה 22.