T-S 16.150

תיאור

צד הוורסו: טיוטות של לפחות חצי תריסר מכתבים וטקסטים נוספים בכתב ערבי. אחד המכתבים (כתוב בין השורות של מכתב אחר) מופנה לדודתו של הכותב מצד אמו (ח'אלתי סיידתי אלעזיזה), ואינו מכיל אלא ביטויי געגועים. המכתב שסביבו מופנה לאישיות נכבדה, וייתכן שהוא מדווח על תפיסתו של אדם פלוני (קֻבִּצַ עלא X ג'זאה אללה), ומבקש שאלוהים יחשוף את מעשיהם של "חבורת כלבים" אחת (ג'מאעת אלכלאב). מכתב נוסף נכתב על ידי פקיד שתוארו "נאצר לדין", והוא פונה אל הוזיר — שהוא גם השופט העליון וראש הדאעים — ומתחנן בפניו שיגן עליו. בלוק טקסט אחר הוא תחילתה של המֻעַלַּקַה של אִמְרֻא אלקַיְס ("קִפַא נַבְּכִּי..."). בלוק טקסט נוסף, הממוקם בשוליים בזווית של 90 מעלות למעלקה, מזכיר את שמו של אחד הצדדים במסמך המשפטי בערבית-יהודית שבצד הרקטו, או אולי את אחיו: "...והעבד הועסק אצל אבו אלחסן עלי בן סהלויה בן חוסיין בצינאעה (בית-נשק? בית-מלאכה?)". תיארוך: צד הרקטו מכיל מסמך משפטי משנת 1057 לסה"נ, ולכן צד זה הוא ככל הנראה מאוחר יותר. המסמך ראוי לבחינה נוספת. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

Princeton Geniza Project description: Verso: Drafts of at least half a dozen letters and other texts in Arabic script. One letter (written between the lines of another one) is to the writer's maternal aunt (khālatī sayyidatī al-ʿazīza). This one contains only expressions of longing. The letter around it is addressed to a dignitary and may report that someone has been captured (qubiḍa ʿalā X jazāhu allāh), and may God expose the works of a certain group of dogs (jamāʿat al-kilāb). Another letter by an official titled Nāṣir li-Dīn, to the wazīr who is also the supreme judge and chief Dāʿī beseeching him to look out for him. Another text block is the beginning of the muʿallaqa of Imruʾ al-Qays ("Qifā nabki...") Another text block, located in the margin at 90 degrees to the muʿallaqa, names one of the parties from the Judaeo-Arabic legal document on recto, or perhaps his brother: "...and the slave was employed with Abū l-Ḥasan ʿAlī b. Sahlawayh b. Ḥusayn in the ṣināʿa (arsenal? manufacture?)." Dating: recto contains a legal document from 1057 CE, so this side is probably later. Merits further examination. (Information in part from Goitein's index card.)