T-S 12.575

תיאור

מכתב שנכתב מטעם גיורת ביזנטית בשם רחל, השוהה באלכסנדריה, אל אליהו הדיין בפוסטאט. עיקר המכתב (בערבית-יהודית) נכתב בידי המלמד וסופר בית הדין יהודה ב"ר אהרן אבן אלעמאני, ובסופו תוספת (בעברית) מאת שמואל (המכונה גם כלב) ב"ר יעקב. המכתב מתוארך לי"ט באדר א'תקל"ח לשטרות, היינו שנת 1227 לסה"נ. נושא המכתב הוא בעלה של רחל, יוסף מברצלונה, העומד לשאת אישה מקומית ובכך להותיר את ילדיהם יתומים בחיי הוריהם וכ"חתיכות בשר". אליהו מתבקש להעביר את עניינה אל הנגיד אברהם בן הרמב"ם (1205–37), כדי שיתערב וימנע מיוסף לעשות זאת לה. ביהודה עובר לכתוב בקולו שלו בשורה 3 של ה-verso, מוסר דרישות שלום שונות בלשון כבוד, ומוסיף כי עיניה של רחל (או שמא של אמה?) חלו בדלקת (רמד) מרוב בכייתה. התוספת בכתב ידו של הרב הצרפתי שמואל ב"ר יעקב, החתום עליה, מאששת את הסיפור המופיע בגוף המכתב, ומטילה את האשמה על אמו של הבעל, אשר פיתתה אותו לעשות מעשים רעים אלה, וכן על "אשתו, הנחש, שנישאה לו בעל כורחו" — דבר שיוצר רושם כי יוסף כבר נשא את האישה המקומית. נראה כי שמואל מסיים בכך שהוא קיבל על עצמו את השם "כלב" (או להיפך?) בשל מחלתו, ככל הנראה במאמץ לשנות את מזלו על ידי שינוי שמו.

Princeton Geniza Project description: Letter on behalf of a Byzantine convert named Raḥel, in Alexandria, to Eliyyahu the Judge, in Fustat. The main part of the letter (in Judaeo-Arabic) is scribed by the teacher and court clerk Yehuda b. Aharon Ibn al-ʿAmmānī; there is a postscript (in Hebrew) added by Shemuel (a.k.a. Kalev) b. Yaʿaqov. Dated: 19 Adar 1538 Seleucid, which is 1227 CE. The letter concerns Rachel's husband, Yosef of Barcelona, who is about to marry a local woman, leaving their children orphans in their lifetimes (and "pieces of meat"). Eliyyahu is asked to relay her case to the Nagid Avraham Maimonides (1205–37), to intervene and prevent Yosef from doing this to her. Yehuda switches to writing in his own voice on verso, line 3. He sends various respectful greetings and adds that Rachel's eyes (or those of her mother?) have developed ophthalmia (ramad) from all her weeping. The postscript in the hand of (and signed by) the French rabbi Shemuel b. Yaʿaqov corroborates the story in the body of the letter and blames the husband's mother, who tempted him to do these bad things, and also "his wife, the snake, who married him against his will"—which makes it sound that Yosef has already married the local woman. Shemuel seems to conclude by saying that he has taken on the name "Kalev" (or vice versa?) on account of his illness, evidently an effort to change his fortune by changing his name. ASE