כתובה. אחת הכתובות הביזנטיות הבודדות ששרדו. מקום העריכה: מסטאורה, שעל נהר המאיאנדר (באסיה הקטנה). התאריך: יום שישי, ד' בניסן ד'תשפ"ב לבריאת העולם, הוא 9 במרץ 1022. החתן: נמר בן אלקנה. הכלה: אֶבדוקיה בת כלב. הנדוניה מפורטת בכתובה, ובה מונחים יווניים רבים. בתחתית הצד הקדמי של המסמך מופיע עיטור של תלתלים, וטקסט הכתובה ממשיך אל הצד האחורי. העדים: יהודה בן נבון, משה בן ליאון, שלחיה בן יוסף, ומשה בן שבתי. בסוף הצד האחורי מופיעה הנוסחה "שריר ובריר" (אישור תקפות סטנדרטי בעברית/ארמית), ולאחריה המילה היהודית-יוונית אקוליתוס (ἀκωλύτως), שמשמעה "ללא התנגדות" או "ללא מניעה" — אותו מונח עצמו משמש בשטרות משפטיים ביזנטיים, וכן במסמך נוסף מן הגניזה. המידע מבוסס בעיקר על המהדורה של דה לאנג' ועל גויטיין.
תרגום לעברית
צד א
ביום שישי בשבת, לירח ניסן בארבעה ימים בו, בשנת ארבעת
קדרה קטנה (כַּכָּבִין) בזהוב אחד, וקומקום (לֶבֶטִין) בזהוב אחד; קערת רחצה (לַקָּנִין) וקומקום
קטן בינוני וכף של נחושת בזהוב אחד; צעיף עם
אבזם של כסף בשני זהובים; שטיח וכיסוי־מיטה (אַנַאפְּלִין) בזהוב אחד;
שני בגדי נשים בזהוב אחד; בגד דו־צדדי מכותנה אדומה (בַּמְבַּקֶרוֹן)
ובגד לבן בזהוב אחד; צעיף נשים (?כיֶרוֹפָּלַמוֹן — רוחב טפח)
בשני זהובים, ועוד שניים אחרים בשני זהובים;
בגד נשים ותרמיל (סַקּוּל) למרחץ ומפה קטנה (מֶסָּלִין) בזהוב אחד;
שני (?כַגִיֶאס) ואזור צמר יפה בזהוב, ו(?אַנַטְרִיכִין)
ושלוש מטפחות ידיים בחצי זהוב. וקידש
זה נמר החתן לזו אבדוקיאה הכלה בצמיד מוזהב
במשקל עשרה שקלים וחצי, ואחר של כסף
בשני זהובים; שתי צמידות־זרוע (אַנְקוֹנוֹבְּרַכִיֶלַא) בשני זהובים, במשקל
י"ח שמונה עשר שקלים; ואזור צמר בחצי זהוב;
זוג עגילי זהב עם תליונים משולשים (טְרִיבּוֹלַטַא) וטבעת של זהב, במשקל
שלושה שקלים. ועוד נתנה אם הכלה לאבדוקיאה
בתה בגד דו־צדדי אדום ממשי (קוּקוּלַרִיקוֹן) בזהוב וחצי.
ועלה סכום כולם, עם נכסיה וקידושיה ומוהרה
ועם תוספת כתובתה, זהובים שלושים וחמישה ושליש.
וקיבל עליו נמר החתן דנן. ועוד נתנה אם הכלה
לבתה את הבית התחתון, ומוצאו ומובאו יהיה במזרח, סמוך
לנהר; וחציה של הבאר יהיה לאחיה כלב, ותהיה לו
רשות לכלב שיכנס מן השער המזרחית לעשות
בבאר כל צרכו
חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו
צד ב
וקיבל עליו נמר החתן אחריות כתובתה דא
עלוהי ועל ירתוהי בתריה לפריעה מן שפר
ארג נכסין דאית ליה תחות שמייא בביתא
ובברא מן מקרקעי וממטלטלי ואפילו מן
גלימא דעל כתפיה דלא כאסמכתא ו'ד'ל'א'
כטופסא דישטרי אלא כחומר כל תקנתא
דרבנן וקנינא מן נמר החתן דנא בכל פיתגמי
ועיניני אילן דכתבין ומפרשין מאחורי
שטר דנא במנא דכשר למיקנייא ביה
שריר וקיים אקוליטוס
יהודה בן נבון נ'ב'ע' משה בן לאון נ'ע'
שלחיה בן יוסף נ'ע'
משה בירבי שבתי ישיעם
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Nicholas de Lange, Greek Jewish Texts from the Cairo Genizah (Tübingen: Mohr, 1996)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.