טקסט ספרותי ביהודית־ערבית בדמות סיפור המחובר בתבנית מחורזת, בסגנון מקאמה (קצידה, قصيدة)

תיאור

טקסט ספרותי ביהודית־ערבית בדמות סיפור המחובר בתבנית מחורזת, בסגנון מקאמה (קצידה, قصيدة). הטקסט מתחיל בצד הוורסו ומסתיים בצד הרקטו. החרוזים מסומנים בשני קווים אלכסוניים המופיעים מעט מעל או מתחת לשורות הטקסט. מדי פעם מופיעים ניקוד ערבי וסימני תנוין (تنوين). הטקסט מגולל את קורותיו של יום אפל, קודר ומבשר רעות שנפל על אבותיו של המספר. הכתוב מציג את דבריו של אדם המדבר בפני אדונו, המלך, ומעליל על קבוצה מסוימת בקרב העם. הדובר מתאר קבוצה זו כמעטת מספר החיה בתוך אוכלוסייה גדולה יותר, אך אינה נוהגת לפי מסורותיה ודתה של אוכלוסיית הרוב. הדובר טוען כי אין זה דבר טוב לאפשר לקבוצה זו לשגשג, ולעומת זאת הכחדתה היא דבר רצוי, וממליץ אפוא על יציאה למסע נגד אותו מיעוט. בין הפעולות המוצעות: החרמת רכושם היקר של בני הקבוצה ומכירתו במחיר זול. לאור התוכן, המקביל לפסוקים במגילת אסתר ג, ח–ט, ניתן להניח במידה סבירה של ודאות כי הטקסט המחורז המשתמר בקטע זה הוא שריד של עיבוד פיוטי לסיפור מגילת אסתר.