עצומה מהתקופה הפאטמית. נכתבה ונחתמה בכתב ידו של מקבל קצבה מטעם המדינה

תיאור

עצומה מהתקופה הפאטמית. נכתבה ונחתמה בכתב ידו של מקבל קצבה מטעם המדינה: אחמד בן חמזה בן אחמד אלאמראאי (קריאת הנסבה משוערת; אפשר גם אלאערבי), "אלמתרג'ם בידיה אלרקעה בסמיה". המבקש מבקש לשחרר את קצבתו ולהבטיח את המשכיותה כדי "לסייע לו במילוי השירות (ח'דמה) למדינה". בעצומה מוזכרים כמה לשכות ממשלתיות: "אלדאר אלסעידה", "אלמטבח' אלסכר", ובאישורים שעל הצד האחורי גם "דיואן אלג'יוש' אלמנצורה" (לשכת הצבאות המנצחים). הצד האחורי כולל שני אישורים: אישור קצר המורה על שחרור הקצבה, ככל הנראה בכתב ידו של הח'ליפה ("בח'ט אליד אלשריפה"), ואישור המשך המזכיר קאדי שכונה ולי אלדולה, וכן שב ומזכיר את לשכת הצבאות "דיואן אלג'יוש' אלמנצורה". חלק מההליכים המנהליים המוזכרים מצריכים בירור נוסף: "אלראתב" ו"אלג'ארי". לקראת סוף הצד האחורי מוזכרת ג'זירת בני נצר, אי בדרום-מערב דלתת הנילוס, כיום בחורבותיו, אשר היה מיושב בתקופה הפאטמית. הערות על הקריאות: פנים, שורה 3: השוו למסמך 23 של ALAD, שורה 9 (אותו רעיון כמו "מא תרג'מתה" שעל הצד האחורי). פנים, שורה 9: קריאת شكر חלשה. בדרך כלל يضرع בצירוף בـ או فـي בא לפני מילה כמו انعام, ואילו يضرع בצירוף الى בא לפני אדם שהוא מושא הבקשה. לפיכך הקריאה قاضي עדיפה על החלופות (כגון الفاىض או القابض), אך מן הסתם קיימת חלופה טובה יותר ל־الشكر. צד אחורי, שורה 3: הקריאה راىها משוערת.