ENA 1822a.46

תיאור

עצומה בכתב ערבי בנוגע למושל, הגמון ומנזרים. בפנייה פורמלית בגוף שלישי, הכותב מתנצל על כך שהוא שולח את בקשתו בכתב במקום להציגה באופן אישי; תירוצו הוא שזמנו דחוק שכן הוא לומד כעת (ḥadīth? jālis ilā – יושב לרגלי) אצל אדם בשם אבן צאע. הוא מבקש מהנמען לכתוב לסופרו של מושל פאטמי הנושא את התואר עזיז אלדולה ולבקש ממנו שני מסמכים. המסמך הראשון אמור להיות ממוען להגמון בנימין מטמוה (דמוה), האחראי על שני מנזרים: שהראן (במניית אלשמאס) וחלואן (אף הוא דרומית לקהיר), במטרה "לחזק את ידו", כלומר ככל הנראה לחזק את סמכותו על רכוש המנזרים; המסמך השני אמור להיות ממוען לממונה על שהראן עצמו, גם כדי לחזק את ידו של ההגמון וגם כדי לקבוע מי הבעלים של הרכוש השייך לשני המנזרים. (ייתכן גם שהמונח mutālaba מתייחס לתביעה משפטית נגד מי שהשתלט שלא כדין על הרכוש.) ייתכן שהרכוש המדובר הוא רכוש הקדש (וקף) או שטח אדמה שניתן למנזרים במתנה. תוארו של המושל, המסתיים ב־אלדולה, מתארך את המכתב לתקופה הפאטמית. הטקסט כולל גם נוסחת תקבּיל שבה העותר נושק את ידו של הנמען ולא את הקרקע, מה שמציב אותו ככל הנראה — אם כי לא בוודאות — בתקופה הפאטמית המאוחרת.

Princeton Geniza Project description: Petition in Arabic script concerning a governor, a bishop and monasteries. In the formal third-person address, the writer apologizes for sending the request in writing instead of making it in person; his excuse is that he’s pressed for time since he’s currently studying (ḥadīth? jālis ilā) at the feet of a certain Ibn Ṣāʿ. Asks the addressee to write to the scribe of a Fatimid governor titled ʿAzīz al-Dawla with a request for two documents. The first document should be addressed to the bishop Binyāmīn of Ṭamwa (Dammūh), who is responsible for two monasteries, Shahrān (in Minyat al-Shammās) and Ḥilwān (also south of Cairo), “strengthening his hand,” presumably meaning reinforcing his authority over the monasteries' property; the second should be addressed to the overseer of Shahrān itself, both strengthening the hand of the bishop and establishing who owns the property that belongs to the two monasteries. (It is also possible that mutālaba refers to seeking legal redress against someone who has wrongfully appropriated the property.) The property in question may be waqf property or a land grant of the monasteries. The title of the governor, ending in al-dawla, dates the letter to the Fatimid period. The text also contains a taqbîl clause in which the petitioner kisses the hand of the addressee rather than the ground, so this puts it likely but not definitely in the late Fatimid period.