תעודה משפטית המתעדת דיון בשאלת חוקיותו של בית הכנסת של הרבנים בשכונת חַארַת זוּוַיְלַה בקהיר

תיאור

תעודה משפטית המתעדת דיון בשאלת חוקיותו של בית הכנסת של הרבנים בשכונת חַארַת זוּוַיְלַה בקהיר, בימי שלטונו של הח'ליפה אלמסתנצר (1038). מוסלמי אחד ערער על קיומו של בית הכנסת בטענה שהוא "חדש" ולפיכך יש להורסו. בעל הנכס, אבו עמראן מוסא בן יעקוב בן אסחאק אלאסראאילי — המוצג בתעודה כ"ראש העדה (טאאִפַה) של הרבנים, הקראים והשומרונים" — הובא לדיון, וטען כי בית הכנסת הוא וקף חוקי בבעלותו ובבעלות משפחתו. אבו עמראן הביא אחד עשר עדים מוסלמים אשר אישרו כי בית הכנסת הוא וקף חוקי ומכובד, וכי הוא עומד במקומו למעלה מארבעים שנה. בעקבות זאת ניתנה לבית הכנסת הגנה, ההחלטה נכתבה ונחתמה על ידי העדים ונמסרה לאבו עמראן מוסא הנזכר. בית הכנסת, "הידוע כבית הכנסת של הרבנים", מתואר כעומד בראש השכונה (ראס חארת זווילה), ברחוב הנבָּאצִ'ין. הוא מוקף משלושה עברים בבתי מגורים פרטיים (דארס) של אבו עמראן מוסא, של אביו ושל סבו. התעתיק המלא של המסמך ותרגומו לאנגלית מופיעים במאמרו של גוטהייל משנת 1907. הארכיון המודרני של קהילת יהודי קהיר הרבנים (JCC) הוקם בראשית המאה ה-20 על בסיס מסמכים בני מאות שנים שנשמרו בידי כמה משפחות יהודיות נכבדות בקהיר. הארכיון קוטלג בידי ישראל בן-זאב בשנות ה-30, אשר גם צילם חלק מן המסמכים בהעתקי צילום. הארכיון עצמו אבד מאז, ונראה שהופקד בספרייה הלאומית המצרית (ראו רוסטו, ארכיון אבוד, עמ' 496 הערה 8). כיום נגישים רק הקטלוג הכתוב בכתב יד והעתקי הצילום שהכין בן-זאב, המצויים בספרייה הלאומית בישראל.