T-S H2.83

תיאור

דו"ח רשמי הממוען לווזיר פאטמי. תאריו של הנמען (סיד אלוזראא' תאג' אלאצפיאא' קאצ'י אלקצ'את דאעי [אלדעאת עלם אלמג'ד] ח'ליל אמיר אלמאמנין וח'אלצתה) מתועדים אצל אלמקריזי כתאריו של הווזיר אליאזורי (כיהן 1050–1058 לסה"נ). השולח מאשר את קבלת מכתבו של הנמען מיום 28 ברביע אלאוול, אשר הגיע יחד עם מכתבו של אלאמיר אלמאיד עדת אלאמאם מצטפא אלמלכ מעתז אלדולה, בעניין "המינוי הדמשקאי" (אלתוט'יף אלדמשקי); אותו ניסוח מופיע גם במסמך נוסף. אלאמיר אלמאיד הוא אבו אלמכרם חידרה מעתז אלדולה בן עצ'ב אלדולה בן (אל)חסין בן מפלח, אשר שלט כאמיר של דמשק בימי אלמסתנצר בשנים 441–450 להג'רה (1050–1058 לסה"נ), וכיהן בכהונה שנייה בשנים 453–455 להג'רה (1061–1063). (חלק מן המקורות מציינים את הלקב שלו כמעין אלדולה או מעז אלדולה במקום מעתז אלדולה, אך מסמך זה מאשר שגרסתו של אבן אלקלאניסי, "מעתז אלדולה", היא הנכונה. במקצת המקורות מובאת הכוניה שלו כאבו אלכרם, ויש המוסרים את חסין כשם אביו ולא כשם סבו.) אבן אלקלאניסי מספר שאלמאיד הגיע לדמשק עם כתב המינוי בתחילת רג'ב 441 להג'רה (נובמבר/דצמבר 1049 לסה"נ), אך נטל את השלטון (תסלם אלולאיה) רק בשנת 442 להג'רה, שהחלה במאי 1050 לסה"נ. מאחר שאלמאיד מופיע במסמך זה לצד ווזיר שהוא קרוב לוודאי אליאזורי, בהקשר של מסמכים רשמיים המאשרים מינוי בדמשק, מסתבר שאין זה מקרי שעלייתו לשלטון חפפה את עלייתו של אליאזורי לתפקיד הווזיר בקהיר במחרם 442 להג'רה (מאי/יוני 1050 לסה"נ). על סמך הסקות אלו, המכתב (או הצו או הרסקריפט) מן הווזיר הנזכר בשורה 5 היה ככל הנראה מתוארך ל-28 ברביע אלאוול 442 להג'רה = 20 באוגוסט 1050 לסה"נ. עלייתו של אלמאיד חידרה זה לתפקיד מושל דמשק נזכרת גם במסמך נוסף, כפי שנידון אצל גיל ואצל ראסטו. בצד האחורי מצוי טקסט בעברית בכתב יד גס ובלתי מיומן (אולי בידי אותו ממחזר שכתב מסמך אחר).

Princeton Geniza Project description: Official report addressed to a Fatimid vizier. The addressee's titles (sayyid al-wuzarāʾ tāj al-aṣfiyāʾ qāḍī l-quḍāt dāʿī [l-duʿāt ʿalam al-majd] khalīl amīr al-muʾminīn wa-khāliṣatuhū) are attested by al-Maqrīzī as titles of the vizier al-Yāzūrī (r. 1050–58 CE) (see https://shamela.ws/book/176/580 and see al-Imad, The Fatimid Vizierate, 181–83). The sender confirms receipt of the addressee's letter dated 28 Rabīʿ I which arrived together with the letter from al-Amīr al-Muʾayyad ʿUddat al-Imām Muṣṭafā al-Mulk Muʿtazz al-Dawla regarding "the Damascene appointment" (al-tawẓīf al-dimashqī); the same phrase appears in Moss. II,230 (PGPID 35521). This al-Amīr al-Muʾayyad is Abū l-Mukarram Ḥaydara Muʿtazz al-Dawla b. ʿAḍb al-Dawla b. (al-)Ḥusayn b. Mufliḥ, who ruled as amīr of Damascus under al-Mustanṣir 441–50 AH (1050–58 CE) and again for a second term 453–55 AH (1061–63). (Some sources provide his laqab as Muʿīn al-Dawla or Muʿizz al-Dawla instead of Muʿtazz al-Dawla, however this document confirms that Ibn al-Qalānisī's Muʿtazz al-Dawla is the correct version. Some sources provide his kunya as Abū l-Karam. Finally, some sources report Ḥusayn as the name of his father rather than that of his grandfather.) Ibn al-Qalānisī states that al-Muʾayyad arrived in Damascus with the decree of appointment at the beginning of Rajab 441 AH = Nov/Dec 1049 CE, but that he did not assume power (tasallama al-wilāya) until 442 AH, which began in May 1050 CE (see https://shamela.ws/book/22799/165). Given that al-Muʾayyad appears in this document together with a vizier who is most likely al-Yāzūrī in the context of official documents confirming an appointment in Damascus, it is probably not coincidental that his assumption of power coincided with al-Yāzūrī's assumption of power as vizier in Cairo in Muḥarram 442 AH = May/June 1050 CE. Based on these deductions, the letter (or decree or rescript) from the vizier mentioned in l. 5 was likely dated 28 Rabīʿ I 442 AH = 20 August 1050 CE. The rise of this al-Muʾayyad Ḥaydara to the governorship of Damascus is mentioned also in T-S 13J26.13 (PGPID 1076), as discussed in Gil, History of Palestine, 406n57 and Rustow, Lost Archive, 255n22. On verso there is Hebrew text in a rudimentary hand (possibly the same reuser as T-S Misc.22.300 (PGPID 35960)).