מכתב מאת הדיין אליהו, השוהה במדבר סיני, אל בנו הרופא אבו זכרי, הנמצא בירושלים. אליהו מפציר בבנו לחיות בשלום עם אחיו הצעיר ומורה לו לטפל בעניינים שונים נוספים. המידע לקוח מכרטיסיית גויטיין.
תרגום לעברית
צד א
???
דע, בני היקר, הרופא אבו זכרי, יוֹפְקוֹ אללה יתעלה,
כי הגעתי אל אלמטילב ביום שישי בסוף היום, לאחר
שנפרדנו מן השיירה, והלכתי עם שני בדואים שליוויתי אותם
בדרך. ונגרם לי קושי רב בהליכה ובהנהגת הבהמה,
כי הייתה עמוסה, לאחר שחילקתי את רוב מה שהיה בח'ורג' (=שקי־האוכף)
לאנשי השיירה — אפילו את הפרווה ואת הגלימה ואת הבגדים. וריחם הבורא
ונהג עמי כמנהגו היפה והרחום, שלא יסור לעולם
מאתנו ומאתכם, אמן. והמשכתי בעזרת שדי בּוֹ. וכאשר
עבר נושא שורות אלה, והוא שליח הסולטאן — נצרה אללה — הואיל בטובו
ואמר: "כתוב מכתב ואביאנו אליך". ציוויתיו למסרו לאחד
מעבדי האדון היקר הגדול המוּפָק, נור אלדוֹלה, שיביאנו לבני,
עבדם. והסכים ברצון, ולקח מכתב זה אליכם כדי להרגיע את לבבותיכם,
ושתתפללו בעבורי שלא יסיר האל מעלי את חסדו, ויביאני אליכם בשלום לאחר
גמר העניינים בחסדו. ולבי נשאר אצלך, ואיני יודע מה עלה
לך. לכן, מיד עם קריאתך שורות אלה, שלח לי מכתב עם בשורה
טובה שאירעה לך, תבורך מאת אללה יתעלה, כדי להרגיע את לבי. ובמי
שבראך — הוא אדון נפשך ואדון נפשות כל אשר ברא — האם לא
תשַנֶּה את מידותיך, ותקבל על עצמך להתנהג יפה עם הבריות ועם אחיך,
ועם מי שאללה חייבך בכיבודם, ותציל את נפשך מייסורי העולם הזה
ומן העולם הבא. אינך עוד קטן. וּלמד מן האדון (=הבורא), כמו שאמר
שוליים ימניים
הנביא: אל יתהלל הגבור בגבו(רתו) וג' כי אם בז(את) ית(הלל) המ(תהלל)
הש(כל) וידוע אותי כי אני יי עושה
שוליים עליונים
חסד משפט
וצדקה בארץ
כי באלה חפצ(תי)
נאם השם
כך רציתי
שתעשו
תן לחכם ויחכם
עוד ושלום
צד ב
ותמסור דרישת שלום לרצי, יופקהו האל, ותודיעו
שירסן את עצמו וישמור על כבודו ועל כבוד אביו
למען האל. וההנחיה מופנית לשניכם, ואין ראוי לשבח
אלא את הטוב ואת עושהו. ואמור לו שלא יתרשל
בשני העניינים שאצל האמאם (המנהיג הדתי), ומסור
לו את המכתב שיקראהו, והמלץ לו שיקרא ולא
תכביד עליו ולא תריב איתו, כי אתה יודע
שאופיו אינו סובל זאת. ושמרו על עצמכם
ועל אביכם מן הגידופים ממי שאינו ראוי שיפנו אליו בדיבור.
כבר התעייפתי מן ההטפה, האל ילהמכם למען טובתכם
בעולם הזה ובעולם הבא, ולא ישמח לאידכם אויב.
ותמסור דרישת שלום לאדוננו המאושר המוצלח האמיר הנכבד ביותר נור אלדולה
ותודיעו על תפילתי לו ולילדיו, ואמור לו שאנו מבני משפחתו, אולי
ישלח אל אלאסעד הנוצרי ויאמר לו שישלם לי את הדראהם בלי
גסות, כי לא התכוונו שלבו של איש יכבד עלינו, או שישלח
לשיך' אלאמין ויאמר לו: אין אנו יודעים דרך לקבל את הכסף אלא באמצעותך,
השג אותם [...] או [...] וקח מהם
ותמסור דרישת שלום לבני הבית ולקטן ולאם [...] ולכל הידי[דים] ושלום
שוליים ימניים (לשיבוץ אחרי שורה 17):
את שאר הדרהמים, ושלם
לרצי את מה שמגיע [לו...]
שוליים עליונים:
ומסור לי שלום על ר' פרחיה
והפקד בידו את הקטן
שלא יאבד לו דבר
ושלום
ולכלל הרבנים
שלומם
ירבה
כתובת (הפוך):
אל ירושלים הקדושה, שמרה האל יתעלה, יימסר לחכים (הרופא) הכחאל (רופא העיניים) אבו זכרי
בן בו אלפרג', המוכר כאבן אלרייס.
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של S. D. Goitein, Palestinian Jewry in Early Islamic and Crusader Times (in Hebrew) (Jerusalem: Yad Izhak Ben Zvi Publications, 1980)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.